מערכת גירושים ישראל
בבית המשפט העליון ניתן פסק דין דרמטי אשר דן בערעורה של אשה בשאלה מתי ניתן לבקש הפחתת מזונות בהתאם להלכת בית המשפט העליון בע"מ 919/15 אשר קבעה בזמנו חלוקת נטל המזונות בהתאם לזמני השהות וכושר ההשתכרות של הצדדים.
השופטים כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופטת ע' ברון וכבוד השופט ע' גרוסקופף החליטו שיש צורך חשוב להכריע בשאלה האם ההלכה עצמה היא בעצם שינוי נסיבות מהותי שעל פיו ניתן לבקש חישוב מחדש של סכומי המזונות.
השופטים אף ביקשו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה שהתנגד לאפשר למתדיינים להגיש תביעות על סמך ההלכה שניתנה בשנת 2017 מהטעם שהדבר יצור כאוס ועומס בלתי סביר על בתי המשפט ויש לשמור על עקרונות של סופיות הדיון.
השופטים בפסיקתם קבעו שאמנם עקרון סופיות הדיון אינו חל ענייני קטינים ועל ענייני מזונות בפרט שכן עקרון טובת הילד עומד מעל עקרון סופיות הדיון אך קבעו כי תביעה חדשה המבקשת לדון בשינוי בסכומי המזונות תיעשה רק בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי.
השופטים הדגישו כי יש חשיבות רבה להסדרת המצב הנוכחי בו אין סדר ואין אחידות בין בתי המשפט השונים וכי כל שופט קובע בעצמו האם ניתן או לא ניתן לדון בסוגיית המזונות והם רצו לקבוע כלל אחיד ומנחה בו ידעו כל שופטי המשפחה האם יש בסמכותם לדון מחדש בתביעות המוגשות לפניהם.
משמעות הדבר היא מאוד ברורה ואף מפלה באופן ברור בין מתדיינים שקיבלו את פסק דינם טרם ההלכה (בשנת 2017) לשאר המתדיינים אשר קיבלו את פסק דינם לאחר פסיקת ההלכה (יולי 2017 ואילך).
