מערכת גירושים ישראל
פסק דין שניתן ע"י כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה בבית המשפט למשפחה בחיפה עסק בתביעה שהגישה אישה כנגד הגרוש שלה איתו חתמה הסכם גירושים שאושר כדין בבית המשפט.
האישה תבעה כי בית המשפט יפסוק פיצוי כספי עבור ביטולי זמני השהות שלא נתקיימו וכן חלוקת הזמנים בימים בהם אין מסגרות חינוכיות.
בכתב התביעה טענה האישה כי היא מבקשת שהאב יאסוף את הקטינה בשעה 8:00 בבוקר בימי החופשות, החגים, ימי המחלה והסגר. התובעת טענה כי לא יכלה לצפות את התפשטות המגיפה ואת העובדה שהנטל בימי הסגרים יפול עליה בלבד.
למעשה עתרה התובעת כי יורחבו זמני השהות ויהיו שווים בין הצדדים בימים בהם אין מסגרת חינוכית.
האב בתשובתו לעתירה טען שהאישה מנסה לעשות "מקצה שיפורים" להסכם שקיבל תוקף של פסק דין ולא התרחש שום שינוי נסיבות מהותי שמאפשר לשנות את פרטיו.
הוא עתר למחיקת העתירה על הסף.
בדיון שהתקיים בין הצדדים פסקה השופטת , בכל יום בו אין מתקיימת מסגרת חינוכית או הקטינה נעדרת מהמסגרת
החינוכית בשל מחלה ינהגו ההורים כאילו יש מסגרת חינוכית, היינו יאסוף האב
את הקטינה בשעה בה אמורה הייתה להסתיים המסגרת וישיבה למחרת היום בשעה בה אמורה הייתה להסתיים המסגרת.
האם לא הסתפקה בהחלטה זו ועמדה על עתירתה לחלוקת זמני שהות שווים (בימים שאין לימודים) ופיצוי כספי על ביטול זמני שהות.
בפסק הדין שניתן כתבה השופטת שבהליך אחר בין הצדדים בו ביקש האב להרחיב את זמני השהות האם התנגדה בכל תוקף, ולכן היא מבינה מכך שהאם רצתה לקבע בהסכם זמני שהות מצומצמים על מנת להבטיח את דמי המזונות.
"קשה להשתחרר מהרושם כי
השינוי בעמדת האם ובעמדת האב נובע מכך שכיום אין תלויה ועומדת שאלת גובה המזונות"
גם לגבי ה"פיצוי" שתבעה האישה קבעה השופטת שהדבר היה צריך לבוא לידי ביטוי בהסכם.
לבסוף הוחלט כי תביעת האישה תידחה על הסף.
הוצאות משפט בסך 12,000 ש"ח נפסקו לחובת התובעת.