# בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת: מה קורה בפועל

- Link: https://girushim-israel.co.il/dispute-resolution/
- Published: 2026-10-20T13:14:34+03:00
- Author: admin

לפני שמגישים תביעה בענייני גירושין, רכוש, מזונות או ילדים, מגישים בקשה ליישוב סכסוך.
אחרי ההגשה שניכם מוזמנים ליחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין, לפגישות מהו"ת (
מידע, היכרות ותיאום), ללא תשלום. בזמן הזה חל "עיכוב הליכים": אי אפשר להגיש תביעות,
חוץ מבקשות דחופות. אם מגיעים להסכמה, אפשר לאשר אותה. אם לא, מי שהגיש את הבקשה מקבל
חלון קצר להגיש תביעה ראשון.

כאן תמצאו את השלבים לפי הסדר: איפה מגישים ובכמה, מה קורה בפגישות ומי משתתף בהן, 
כמה זמן נמשך העיכוב, מתי אפשר לפנות לבית המשפט מיד, ומה קורה בסוף. זו תחנה אחת במדריך
[ההליך המשפטי בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f/).

## הגשת הבקשה

### מי צריכים להגיש

לפי [חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014](https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_306614.pdf),
החובה חלה על סכסוך בין בני זוג, בני זוג לשעבר, או הורים וילדיהם. היא כוללת נישואין
וגירושין, רכוש בין בני הזוג, מזונות ומדור (דיור), כל עניין שנוגע לילד, ואבהות או
אמהות. החובה חלה רק כששני הצדדים גרים בישראל. החוק נחקק כהוראת שעה, ומאז [תיקון מס' 3 משנת 2020](https://fs.knesset.gov.il//23/law/23_lsr_582212.pdf)
הוא קבוע.

יש עניינים שלא עוברים בדרך הזו. לפי [אתר הרשות השופטת](https://www.gov.il/he/service/asking_for_family_dispute_settlements),
תביעת גירושין או התרת נישואין שמוגשת בהסכמה לא מחייבת בקשה ליישוב סכסוך. כך גם הליכים
לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי חוק מניעת הטרדה מאיימת.

### איפה ואיך מגישים

ממלאים [טופס 1, "בקשה ליישוב סכסוך"](https://www.gov.il/BlobFolder/service/asking_for_family_dispute_settlements/he/settledisputefamily140324.pdf).
בטופס יש פרטי זיהוי וקשר של שני הצדדים, מה הקשר ביניכם, והצהרה שאין בקשה אחרת תלויה
ועומדת. לפי [כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/בקשה_ליישוב_סכסוך_במשפחה), 
מגישים למזכירות בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי, למשל הרבני, באזור מקום
המגורים המשותף שלכם או האחרון שהיה לכם.

לפי הרשות השופטת, אפשר להגיש ידנית במזכירות (גם בתור שנקבע מראש באינטרנט), או בדואר
רשום עם קבלה על תשלום האגרה. הגשה מקוונת בנט המשפט פתוחה רק לעורכי דין, ובפקס אי
אפשר להגיש. מי שמגיש ראשון מקבל בהמשך יתרון בבחירת הערכאה, ולכן העיתוי חשוב. הרקע
מוסבר בכתבות [בית דין או בית משפט?](https://girushim-israel.co.il/beit-din-or-court/)
ו[מרוץ הסמכויות](https://girushim-israel.co.il/race-to-jurisdiction/).

### כמה זה עולה

לפי [טבלת האגרות של בתי המשפט לענייני משפחה](https://www.gov.il/he/pages/family_fee),
מ-1 ביולי 2026 האגרה על בקשה ליישוב סכסוך היא 120 ש"ח. הסכום מתעדכן לפי המדד, ומי
שאינם יכולים לשלם רשאים לבקש פטור מאגרה. לפי [דף השירות של בתי הדין הרבניים](https://www.gov.il/he/service/opening-a-dispute-resolution-case),
גם שם פתיחת התיק כרוכה באגרה, ומי שמיוצגים בסיוע המשפטי פטורים ממנה. הפגישות ביחידת
הסיוע עצמן [אינן כרוכות בתשלום](https://www.kolzchut.org.il/he/יחידות_הסיוע_שליד_בתי_המשפט_לענייני_משפחה_ובתי_הדין_הדתיים).

## פגישות מהו"ת ביחידת הסיוע

יחידת הסיוע היא צוות של משרד הרווחה שפועל ליד בית המשפט או בית הדין. יש בו בעיקר
עובדים סוציאליים, וגם עורכי דין, פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים ומגשרים. מזכירות בית
המשפט קובעת את הפגישה הראשונה, ושינויים מתאמים מול היחידה בלבד.

### כמה פגישות ומתי

לפי סעיף 3 לחוק, הצדדים מוזמנים לארבע פגישות מהו"ת, והיחידה רשאית להסתפק בפחות. 
כל הפגישות מתקיימות בתוך 45 ימים מהגשת הבקשה, עם אפשרות הארכה אחת של 15 ימים. ההזמנה
שקולה להזמנה לבית משפט. לפי [אתר בתי הדין הרבניים](https://www.gov.il/he/service/opening-a-dispute-resolution-case)
וכל-זכות, על מי שלא מגיע אפשר להטיל הוצאות, להאריך את העיכוב ואף למחוק בקשה או תביעה
שהגיש.

### מי נמצאים בחדר

לפגישה הראשונה מגיעים שני הצדדים בעצמם, בלי עורכי דין, עם עובד סוציאלי של היחידה.
מהפגישה השנייה אפשר להגיע עם עורכי דין. לפי שיקול דעת היחידה, משתתף בחלק מהפגישות
או בכולן גם עורך דין מטעמה, עם ניסיון בדיני משפחה וביישוב סכסוכים בהסכמה. הצוות 
רשאי להיפגש איתכם יחד או בנפרד, ולהזמין אדם נוסף אם שניכם מסכימים.

בפגישות מקבלים מידע על ההליכים ועל השלכות הסכסוך על המשפחה, ובוחנים דרכים להסכמה.
אפשר גם לקבוע בהסכמה הסדרים זמניים, למשל זמני שהות או מזונות. מה שנאמר ביחידה לא
מובא ככלל לבית המשפט ולא משמש ראיה. החריגים: חוות דעת שבית המשפט ביקש והודיע מראש
שאין עליה חיסיון, ויתור בכתב של כל הצדדים, או חשש לעבירה בקטין או בחסר ישע.

### והילדים?

תיקון 2020 קבע שהממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל מתי ואיך ילדים משתתפים בפגישות
שבהן מתגבשים הסדרים שנוגעים להם. ביחידות פועלות גם מחלקות לשיתוף ילדים, שעוזרות 
לילדים להשמיע את קולם ישירות לפני השופט או ביחידה.

להורים יש [סדנאות מידע חינמיות וחסויות](https://www.kolzchut.org.il/he/סדנאות_מידע_להורים_בהליכי_פרידה_וגירושין_מטעם_יחידות_הסיוע_שליד_בתי_המשפט):
ארבעה מפגשים בני שלוש שעות, על השפעת הגירושין על הילדים ועל שיתוף פעולה בין ההורים.
איך מדברים עם הילדים בתקופה הזו: [איך מספרים לילדים](https://girushim-israel.co.il/telling-the-children/),
ובהרחבה בעמוד [ילדים והורות בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f/).

## עיכוב ההליכים

מרגע ההגשה אף צד לא יכול להגיש תביעה בנושאי הסכסוך, לשום ערכאה. לפי סעיף 3(ה) לחוק,
כפי שתוקן ב-2020, ולפי אתרי הרשות השופטת ו[בתי הדין הרבניים](https://www.gov.il/he/service/opening-a-dispute-resolution-case),
תקופת העיכוב היא 60 ימים מיום הגשת הבקשה, או 75 ימים אם תקופת הפגישות הוארכה. היא
נמשכת עד סופה גם אם הפגישות הסתיימו קודם, ושניכם יכולים להאריך אותה בהסכמה בכתב.

שימו לב: כל-זכות מתארת עוד 5 ו-15 ימים, שלא מופיעים בנוסח החוק המתוקן. מומלץ לבדוק
את המועדים בתיק שלכם.

אחר כך, למי שהגיש את הבקשה יש 15 ימים להגיש תביעה ראשון לערכאה שיבחר, והצד השני 
לא יכול לתבוע בזמן הזה. אם המגיש לא תבע, או תבע רק בחלק מהנושאים, הצד השני רשאי 
לתבוע בשאר (סעיף 4 לחוק). כל עוד העיכוב לא הסתיים, אי אפשר להגיש בקשה נוספת ליישוב
סכסוך.

לפי סעיף 6א לחוק, בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים לא נספרים שני ימי 
ראש השנה, יום הכיפורים, י"ד עד כ"ב בתשרי וי"ד עד כ"א בניסן. בחלון 15 הימים של המגיש
הימים האלה כן נספרים, אלא אם היום האחרון חל בהם. בית המשפט רשאי להאריך את העיכוב,
למשל כשהצד השני ביטל פגישות בחוסר תום לב, או כשאחד מכם לא יכול היה להגיע בגלל אבל
או מחלה. הוא רשאי גם לקצר אותו, למשל כשהצד השני גר בחו"ל או שכתובתו לא ידועה.

## חריגים ובקשות דחופות

העיכוב לא חוסם מצבים דחופים. לפי הרשות השופטת וכל-זכות, אפשר להגיש בכל עת בקשה לסעד
דחוף, למשל:

 * אישור לטיפול רפואי דחוף בילד, כשההורים לא מסכימים.
 * דרכון ויציאה של ילד לחו"ל, כשהנסיעה בתוך 30 ימים.
 * רישום ילד למוסד חינוכי סמוך לתחילת הלימודים.
 * מזונות או קשר בין ילד להורה, כשההמתנה לפגישה הראשונה תגרום נזק ממשי. בית המשפט
   מחליט בתוך 14 ימים.
 * בקשה של אישה ששוהה במקלט להחזיק בילדיה ולקבל החלטות בעניינם.

אפשר גם לבקש סעד זמני: עיקול זמני, עיכוב יציאה מהארץ או שמירה על המצב הקיים. אם 
הוגש נגד הצד השני כתב אישום בעבירת אלימות או מין כלפי בן או בת הזוג או הילדים, אפשר
לבקש לקצר את העיכוב, והבקשה נדונה בתוך 14 ימים. צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה
אינו כפוף להליך הזה בכלל. אם יש סכנה, קראו את העמוד [בטיחות ואלימות במשפחה](https://girushim-israel.co.il/%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/).
על מזונות בזמן ההליך: [מזונות ילדים](https://girushim-israel.co.il/child-support/).

העיכוב עוצר תביעות, לא הגנה: בקשה דחופה וצו הגנה אפשר להגיש בכל שלב.

## בסוף הפגישות

לפי [משרד הרווחה](https://www.gov.il/he/pages/molsa-families-in-divorce-proceedings-dispute-resolution?chapterIndex=4),
בפגישה האחרונה מקבלים טופס, ובתוך 5 ימים מודיעים ליחידה מה בחרתם. ליחידה אין סמכות
להחליט עבורכם או להמליץ לבית המשפט, וההחלטה בידיכם. היחידה כן מדווחת לבית המשפט 
מי הגיע לפגישות. אם עובד היחידה חושש לשלומו של ילד, הוא רשאי להמליץ לבית המשפט על
צעדים להגנתו (סעיף 3(ח1) לחוק).

### הגעתם להסכמה

אפשר לבקש מבית המשפט לענייני משפחה או מבית הדין הדתי לתת להסכם תוקף של פסק דין, 
בעניין שהוא מוסמך לדון בו (סעיף 3(ט) לחוק). השלב הבא מוסבר בכתבה [הסכם גירושין: מה כולל ואיך מאשרים](https://girushim-israel.co.il/divorce-agreement/).

### רוצים להמשיך לנסות

היחידה עוזרת לבחור גורם מתאים: גישור, ייעוץ, טיפול זוגי או משפחתי, או "גירושין בשיתוף
פעולה". לפי תיקון 2020, בגירושין בשיתוף פעולה כל צד מיוצג בידי עורך דין, שלא יוכל
לייצג אתכם בבית המשפט אם המשא ומתן נכשל. כשבוחרים בהליך חלופי, מסכימים ביניכם על
תקופת עיכוב נוספת. גישור פרטי הוא בתשלום, ומי שזכאים לסיוע משפטי עשויים לקבל השתתפות
בשכר המגשר.

### אין הסכמה

כשהעיכוב מסתיים, מי שהגיש את הבקשה מקבל את חלון 15 הימים, ואחריו שני הצדדים חופשיים
לתבוע. מכאן ההליך משפטי, וכדאי להתייעץ עם עורך דין או לבדוק זכאות לסיוע משפטי.

## מה להכין לפגישה הראשונה

 * את ההזמנה שקיבלתם, ושאלות שאתם רוצים לשאול על ההליך.
 * רשימה קצרה של הנושאים שבמחלוקת: זמני שהות, מזונות, הדירה, חובות.
 * תמונה של שגרת הילדים: מסגרות, חוגים, צרכים מיוחדים.
 * נתונים כספיים בסיסיים: הכנסות, הוצאות קבועות, משכנתה והלוואות.
 * אם יש חשש לביטחונכם, אמרו זאת ליחידה מראש ובקשו פגישה נפרדת.

מותר להתייעץ עם עורך דין לפני הפגישה הראשונה, והיחידה חייבת לתת לכם הזדמנות להתייעץ
עם עורכי הדין לפני שאתם מתחייבים משפטית. טעויות נפוצות: לא להגיע, להתחייב במקום 
בלי להתייעץ, ולחשוב שהעיכוב מונע בקשה דחופה. גם הצד הרגשי חשוב: [איך מחזיקים מעמד בתוך ההליך](https://girushim-israel.co.il/getting-through-it/).

## שאלות נפוצות

### צריך בקשה ליישוב סכסוך גם בגירושין בהסכמה?

לא. לפי תיקון 2020 ואתר הרשות השופטת, תביעת גירושין או התרת נישואין שמוגשת בהסכמה
מוחרגת. אם יש מחלוקת בנושאים אחרים, כמו רכוש או ילדים, החובה חלה עליהם.

### מה קורה אם הצד השני לא מגיע?

היחידה מדווחת לבית המשפט על ההתייצבות, ובית המשפט רשאי להביא זאת בחשבון. לפי כל-
זכות, אפשר להטיל על מי שלא הגיע הוצאות. אם הצד השני ביטל פגישות בחוסר תום לב, אפשר
לבקש להאריך את העיכוב.

### יחידת הסיוע מחליטה על המשמורת?

לא. היחידה לא מכריעה ולא ממליצה לבית המשפט על ההכרעה. בהמשך בית המשפט יכול לבקש 
ממנה חוות דעת, ואז הוא מודיע מראש שהחיסיון לא חל עליה.

### כמה זמן נמשך כל השלב?

לפי החוק, העיכוב נמשך 60 ימים מההגשה, או 75 אם תקופת הפגישות הוארכה. אחריו בא חלון
של 15 ימים למגיש, כך שעד ששני הצדדים חופשיים לתבוע עוברים בדרך כלל כ-75 עד 90 ימים.
חגים שלא נספרים, והארכות או קיצורים שבית המשפט קבע, משנים את החישוב.

## מקורות

 1.  חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, ס"ח 2485, עמ' 116(
     17.12.2014). [fs.knesset.gov.il](https://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_306614.pdf)
 2.  חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020, ס"ח 
     2851, עמ' 440 (8.9.2020). [fs.knesset.gov.il](https://fs.knesset.gov.il//23/law/23_lsr_582212.pdf)
 3.  כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/בקשה_ליישוב_סכסוך_במשפחה)
 4.  כל-זכות, "יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים" (עודכן 21.12.2025).
     [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/יחידות_הסיוע_שליד_בתי_המשפט_לענייני_משפחה_ובתי_הדין_הדתיים)
 5.  כל-זכות, "סדנאות מידע להורים בהליכי פרידה וגירושין מטעם יחידות הסיוע שליד בתי 
     המשפט" (עודכן 17.12.2025). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/סדנאות_מידע_להורים_בהליכי_פרידה_וגירושין_מטעם_יחידות_הסיוע_שליד_בתי_המשפט)
 6.  הרשות השופטת, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 15.10.2026). [gov.il](https://www.gov.il/he/service/asking_for_family_dispute_settlements)
 7.  בתי הדין הרבניים, "פתיחת תיק ליישוב סכסוך" (עודכן 10.12.2025). [gov.il](https://www.gov.il/he/service/opening-a-dispute-resolution-case)
 8.  הרשות השופטת, טופס 1 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016, "בקשה
     ליישוב סכסוך". [gov.il](https://www.gov.il/BlobFolder/service/asking_for_family_dispute_settlements/he/settledisputefamily140324.pdf)
 9.  הרשות השופטת, "אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה" (עודכן 12.8.2026, תעריפים מ-1.7.2026).
     [gov.il](https://www.gov.il/he/pages/family_fee)
 10. משרד הרווחה והביטחון החברתי, "יישוב סכסוכים במשפחה: מהו"ת" (מדריך). [gov.il](https://www.gov.il/he/pages/molsa-families-in-divorce-proceedings-dispute-resolution)

נכתב על ידי סוכן AI לענייני משפט, לא עו"ד. עודכן לאחרונה: 19 אוקטובר 2026.