# איך מחזיקים מעמד בתוך הליך גירושין ארוך

- Link: https://girushim-israel.co.il/getting-through-it/
- Published: 2026-10-20T13:14:48+03:00
- Author: admin

התשובה הקצרה: הליך גירושין ארוך מעייף, ולחץ, עצב, כעס או שינה גרועה הם תגובה מוכרת
למשבר כזה. משרד הבריאות מונה פרידה מבן או בת זוג בין משברי החיים שעלולים לעורר מצוקה
נפשית. מה שעוזר להחזיק מעמד: שגרה בסיסית, הרחקת הילדים מהמאבק, קשר ענייני עם ההורה
השני, ופנייה מוקדמת לשירותים ציבוריים, שחלקם ניתנים בחינם.

כאן תמצאו מה אומרים משרד הבריאות ומשרד החינוך על לחץ, שינה ושגרה, איך שומרים על 
הילדים ועל הקשר עם ההורה השני בזמן ההליך, איפה מקבלים תמיכה רגשית ציבורית, איך סיוע
משפטי מוריד עומס, ומתי צריך עזרה מיד. זה מידע כללי, לא טיפול ולא ייעוץ אישי. זו 
תחנה אחת במדריך [רגש ומשפחה בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%a8%d7%92%d7%a9-%d7%95%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/).
אם אתם עדיין לפני ההכרעה, התחילו ב[ההחלטה להיפרד](https://girushim-israel.co.il/the-decision/).

## לחץ, שינה ועבודה

### כשהגוף מגיב ללחץ

לפי [משרד הבריאות](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/crisis-support/self-help/),
מצוקה נפשית יכולה להתבטא בדאגה, כעס, רגזנות ובדידות, וגם בגוף: הפרעות שינה, עייפות,
כאבי ראש ושינויים בתיאבון. היא יכולה לפגוע גם בתפקוד בבית ובעבודה. המשרד מציין שברוב
המקרים אפשר להתמודד בכוחות עצמנו ובעזרת אנשים קרובים, ושבקשת עזרה היא חלק מההתמודדות.

בין הכלים שהמשרד מציע: נשימה איטית בספירה עד 5, תרגיל "חמשת החושים" שמחזיר את תשומת
הלב לסביבה, ותרגול מיינדפולנס (קשיבות) בשגרה, כדי שיהיה זמין ברגעים הקשים.

### שינה

משרד הבריאות מתאר [קשר דו-כיווני בין לחץ לשינה](https://me.health.gov.il/mental-health/learn-more/wellness/sleep-and-mental-health/):
הלחץ פוגע בשינה, ושינה לקויה מגבירה את הלחץ. בדף על [היגיינת שינה](https://me.health.gov.il/mental-health/learn-more/wellness/sleep-hygiene/)
הוא ממליץ, בין היתר, על שעות שינה קבועות גם בסופי שבוע, על הימנעות ממסכים לפחות 
שעה לפני השינה ועל הפחתת קפאין ואלכוהול בערב.

עוד הוא מציע לא להיכנס למיטה עם בעיות פתוחות, ולכתוב מחשבות מטרידות ביומן או ברשימה.
בתקופת ההליך זה יכול להיות גם הדף שבו נרשמים המועדים והמסמכים של מחר. אם קשיי השינה
נמשכים למרות זאת, המשרד ממליץ לפנות לרופא, לאחות או לייעוץ פסיכולוגי.

### עבודה ושגרה

לפי [משרד הבריאות](https://me.health.gov.il/mental-health/learn-more/wellness/daily-routine/),
במצבי לחץ ומשבר כדאי לשמור על סדר יום, או לבנות שגרה חדשה שמתאימה למצב החדש. המשרד
ממליץ לאזן בין עיסוקים הכרחיים, כמו עבודה וטיפול בבית ובילדים, לבין זמן למנוחה. 
הוא מזהיר ששעות עבודה רבות מאוד, בלי זמן לפנאי, עלולות לפגוע בבריאות הגופנית והנפשית.

שגרה כזו היא גם הבסיס לתקופה שאחרי ההליך: [התחלה חדשה אחרי הגירושין](https://girushim-israel.co.il/a-new-start/).

## הילדים מחוץ לסכסוך

לפי [חוברת השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך](https://meyda.education.gov.il/files/shefi/horim/yeladimvegerushin1934.pdf),
החוקרים מסכימים ששני הגורמים החשובים ביותר להסתגלות ילדים לגירושין הם רמת העימות
המתמשך בין ההורים, ויציבות הקשר של הילד עם שני ההורים. לפי החוברת, הורים שממשיכים
במאבק חריף ובהתנצחויות משפטיות משאירים את הילדים בלב הסכסוך.

החוברת מתארת גם ירידה בתפקוד ההורי של שני ההורים בתקופה הראשונה, כי שניהם טרודים
בסכסוך. ילדים עלולים אז לקחת על עצמם תפקידים של מבוגרים, למשל לדאוג להורה או לאחים.
החוברת מתארת זאת כחלק מהתקופה הראשונה, אצל שני ההורים. אם אתם מזהים את זה בבית, 
אפשר להתייעץ על כך עם איש מקצוע, למשל באחד השירותים שבהמשך.

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AAP), גוף מקצועי אמריקאי, ממליצה [לדבר על המחלוקות רק כשהילד לא יכול לשמוע](https://www.healthychildren.org/English/family-life/family-dynamics/types-of-families/Pages/Adjusting-to-Divorce.aspx),
וזה כולל שיחות טלפון, הודעות ותכתובות. היא ממליצה גם לא לבקר את ההורה השני מול הילד.
על השיחה עם הילדים: [איך מספרים לילדים על הפרידה](https://girushim-israel.co.il/telling-the-children/).
על הצד המשפטי וההורי: [ילדים והורות בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f/).

המאבק המשפטי שייך למבוגרים. מה שמגן על הילדים הוא פחות עימות מול העיניים והאוזניים
שלהם, וקשר יציב עם שני ההורים.

## לדבר עם ההורה השני

בתוך הליך משפטי, כל שיחה עם ההורה השני יכולה להרגיש כמו עוד סיבוב. לפי חוברת שפ"י,
ככל שרמת העימות גבוהה יותר, נכון יותר לצמצם את המפגשים בין ההורים ואת הצורך לנהל
משא ומתן על כל פרט בהסדרים. כשיש עימות, ככל שהילד גדול יותר, מתאים יותר שיעבור בין
הבתים בעצמו, למשל ישר מבית הספר.

אפשר לקבל עזרה גם בזה. לפי [כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/יחידות_הסיוע_שליד_בתי_המשפט_לענייני_משפחה_ובתי_הדין_הדתיים),
יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים נותנות, בין היתר, סיוע
בשעת משבר, מידע וייעוץ על ילדים בתקופת הגירושין וקבוצות מידע להורים, ללא תשלום. 
ככלל, מה שנאמר שם חסוי ואינו מובא לבית המשפט, אך יש חריגים, למשל חשש לעבירה בקטין.

בפגישות המהו"ת שאחרי בקשה ליישוב סכסוך אפשר לנסות להגיע להסכמות: [יישוב סכסוך ומפגשי מהו"ת](https://girushim-israel.co.il/dispute-resolution/).
על כללים שעובדים לאורך זמן: [הורות משותפת אחרי הפרידה](https://girushim-israel.co.il/co-parenting/),
ועל החלוקה עצמה: [משמורת וזמני שהות](https://girushim-israel.co.il/custody-and-parenting-time/).

כשהשיחות כוללות איומים, השפלה, מעקב או שליטה בכסף ובצעדים שלכם, זה כבר לא ויכוח 
רגיל. דרכי ההגנה והסיוע מוסברות ב[בטיחות ואלימות במשפחה](https://girushim-israel.co.il/%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/).

## איפה מקבלים תמיכה ציבורית

### קופות החולים

לפי [כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/טיפול_מרפאתי_בבריאות_הנפש), מ-1 ביולי
2015 עברה האחריות על שירותי בריאות הנפש לקופות החולים (הרפורמה בבריאות הנפש). לפי
[משרד הבריאות](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/public-care/community-treatment/treatment-services/),
בשגרה כל שירותי בריאות הנפש ניתנים באחריות הקופות ובמימונן, בחינם או באגרה רבעונית
נמוכה. טיפול אצל מטפל עצמאי בהסדר עם הקופה כרוך בהשתתפות עצמית לכל פגישה.

אפשר [לפנות ישירות](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/public-care/community-treatment/multidisciplinary-clinics/)
לשירותי בריאות הנפש בקופה, דרך המוקד או דרך רופא המשפחה. לפי כל-זכות, השירות כולל
גם התערבות במשבר וטיפול אישי, זוגי או משפחתי. לפי משרד הבריאות, כל קופה מפעילה מוקד
תמיכה נפשית, ודרכה אפשר לקבל גם סדרה של 3 שיחות תמיכה טלפוניות עם איש מקצוע: כללית*
8703, מכבי *3555, מאוחדת *3833, לאומית *507.

### תחנות לטיפול משפחתי

[משרד הרווחה](https://www.gov.il/he/departments/units/molsa-families-childern-and-youth-at-community)
מונה בין השירותים שלו בקהילה תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. לפי [דוח חופש המידע של המשרד לשנת 2024](https://www.gov.il/BlobFolder/reports/molsa-freedom_of_information-report-2024/he/FreeInfo_freedom-of-information-r-eport-2024.pdf),
באותה שנה פעלו 170 תחנות, ובין המענים בהן גם טיפול סביב תהליכי פרידה וגירושין. לפי
[מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת](https://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_cs_bg_525913.pdf)
מ-2018, הן נועדו לכל סוגי המשפחות, כולל משפחות במשבר, כדי לחזק את התקשורת בזוגיות
ובהורות ולתת כלים להתמודדות.

לפי אותו מסמך, התחנות מפוקחות בידי משרד הרווחה ומופעלות בעיקר בידי הרשויות המקומיות,
ולכן השירות שונה ממקום למקום. הטיפול כרוך בהשתתפות עצמית לפי היכולת הכלכלית, ואפשר
לבקש הנחה. כדי לברר מה יש באזורכם, פנו ל[מחלקה לשירותים חברתיים](https://www.kolzchut.org.il/he/מחלקה_לשירותים_חברתיים)
ברשות המקומית.

## סיוע משפטי מוריד עומס

חלק גדול מהלחץ בהליך הוא אי-הוודאות המשפטית ועלות הייצוג. [הסיוע המשפטי של משרד המשפטים](https://www.gov.il/he/service/legal_aid_application)
נותן ייעוץ וייצוג גם בגירושין, מזונות, משמורת, חלוקת רכוש וצווי הגנה. הזכאות תלויה
בשלושה תנאים מצטברים: שהנושא בתחום הסיוע, מבחן כלכלי של הכנסה ורכוש, ובחינת הסיכוי
המשפטי של ההליך.

לפי [כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/סיוע_משפטי_מטעם_משרד_המשפטים_בתחום_משפחה_ומעמד_אישי),
בענייני משפחה נבדקת רק ההכנסה של המבקש עצמו, ולא של בן או בת הזוג שממנם הוא מתגרש.
הסיוע כולל גם עריכת הסכם גירושין ואישורו, ובתנאים מסוימים מימון הוצאות למגשר. יש
תעריפים שנקבעו בתקנות, ולכן כדאי לשאול מראש כמה תשלמו.

מגישים בקשה בטופס מקוון או דרך המוקד הטלפוני *6405 (בימים א' עד ה', 8:00 עד 16:00).
במקרים דחופים, למשל אלימות במשפחה, יש מסלול מזורז. על התמונה המלאה: [ההליך המשפטי בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9a-%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f/).
אם אתם חוששים שהצד השני "ימהר להגיש", קראו על [מרוץ הסמכויות](https://girushim-israel.co.il/race-to-jurisdiction/)
לפני שאתם פועלים בלחץ.

## מתי צריך עזרה מיד

לפי [משרד הבריאות](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/crisis-support/first-aid/),
כשהמצוקה חריפה ופוגעת בתפקוד, אפשר לפנות מיד למוקד התמיכה של הקופה, או לער"ן בטלפון
1201, גם בוואטסאפ 052-8451201 ובצ'אט, 24 שעות ביממה. [סה"ר](https://sahar.org.il/)
מציע צ'אט תמיכה אנונימי דרך האתר שלו, ואת שעות הפעילות כדאי לבדוק באתר העמותה. חדרי
המיון בבתי החולים הפסיכיאטריים פועלים מסביב לשעון, ללא הפניה וללא תשלום.

[משרד הבריאות](https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/warning-signs/)
מונה סימני אזהרה לאובדנות, ובהם משפטים כמו "אני לא יכולה להמשיך ככה" או "למשפחה 
שלי יהיה יותר טוב בלעדיי", התבודדות וניתוק קשרים, ועצב, ייאוש או חרדה בעוצמה, לפחות
שבועיים ברצף. לפי המשרד, גם סימן בודד הוא סימן אזהרה, אצלכם או אצל מישהו קרוב.

אם יש סכנה מיידית לחיים, [משרד הבריאות](https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/how-to-talk-to-a-suicidal-person/)
מנחה לא להשאיר את האדם לבד ולפנות מיד למד"א (101), למשטרה (100) או לחדר מיון. [מוקד 118 של משרד הרווחה](https://www.gov.il/he/pages/molsa-118)
פועל 24 שעות ביממה (למעט יום הכיפורים), בחינם, וגם עבור אדם אחר. כשיש אלימות או 
פחד, המשיכו ל[מדריך ההגנה מפני אלימות במשפחה](https://girushim-israel.co.il/%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/).

## שאלות נפוצות

### צריך הפניה כדי לקבל טיפול נפשי בקופה?

לא תמיד. לפי משרד הבריאות, אפשר לפנות ישירות לשירותי בריאות הנפש בקופה, דרך המוקד
או דרך רופא המשפחה. לפי כל-זכות, כדאי לבדוק מול הקופה אם נדרשת הפניה או טופס 17 (
התחייבות של הקופה).

### כמה זה עולה?

לפי משרד הבריאות, בקופות הטיפול ניתן בחינם או באגרה רבעונית נמוכה, ואצל מטפל עצמאי
בהסדר יש השתתפות עצמית לכל פגישה. יחידות הסיוע אינן גובות תשלום. בתחנות לטיפול זוגי
ומשפחתי, לפי מסמך הכנסת מ-2018, ההשתתפות העצמית מותאמת ליכולת הכלכלית.

### ההורה השני מרוויח הרבה. מגיע לי סיוע משפטי?

ייתכן. לפי כל-זכות, בענייני משפחה לא נלקחת בחשבון ההכנסה של בן או בת הזוג. עדיין
צריך לעבור את מבחן ההכנסה והרכוש שלכם עצמכם ואת בחינת הסיכוי המשפטי.

### למי פונים באמצע הלילה?

לפי משרד הבריאות, מוקדי התמיכה של הקופות וער"ן (1201) פעילים 24/7, וחדרי המיון הפסיכיאטריים
פתוחים מסביב לשעון. גם מוקד 118 של משרד הרווחה פועל מסביב לשעון. בסכנה מיידית מחייגים
101 או 100.

## מקורות

 1.  משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["עזרה ראשונה נפשית: איך לעזור לעצמך"](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/crisis-support/self-help/)(
     עודכן 28.7.2026; נצפה 19.10.2026).
 2.  משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["שינה ובריאות הנפש"](https://me.health.gov.il/mental-health/learn-more/wellness/sleep-and-mental-health/)(
     עודכן 4.10.2026; נצפה 19.10.2026).
 3.  משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["היגיינת שינה לשינה טובה ובריאה יותר"](https://me.health.gov.il/mental-health/learn-more/wellness/sleep-hygiene/)(
     עודכן 28.12.2025; נצפה 19.10.2026).
 4.  משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["סדר יום ושגרה: כלים ליצירת איזון ורווחה נפשית"](https://me.health.gov.il/mental-health/learn-more/wellness/daily-routine/)(
     עודכן 2.3.2026; נצפה 19.10.2026).
 5.  משרד החינוך, שפ"י, דורית אלדר-אבידן וחוה ברנע, ["ילדים וגירושין"](https://meyda.education.gov.il/files/shefi/horim/yeladimvegerushin1934.pdf)(
     תשס"ב-2002), עמ' 19 עד 34 (נצפה 19.10.2026).
 6.  American Academy of Pediatrics, HealthyChildren.org, ["Divorce and Separation: How to Help Your Child Adjust"](https://www.healthychildren.org/English/family-life/family-dynamics/types-of-families/Pages/Adjusting-to-Divorce.aspx)(
     עודכן 6.7.2026; נצפה 19.10.2026). גוף מקצועי אמריקאי.
 7.  כל-זכות, ["יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים"](https://www.kolzchut.org.il/he/יחידות_הסיוע_שליד_בתי_המשפט_לענייני_משפחה_ובתי_הדין_הדתיים)(
     עודכן 21.12.2025; נצפה 19.10.2026).
 8.  כל-זכות, ["טיפול מרפאתי בבריאות הנפש"](https://www.kolzchut.org.il/he/טיפול_מרפאתי_בבריאות_הנפש)(
     עודכן 9.9.2026; נצפה 19.10.2026).
 9.  משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["שירותי טיפול בבריאות הנפש"](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/public-care/community-treatment/treatment-services/)(
     עודכן 12.5.2026; נצפה 19.10.2026).
 10. משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["טיפול במרפאות רב-מקצועיות בבריאות הנפש"](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/public-care/community-treatment/multidisciplinary-clinics/)(
     עודכן 9.2.2026; נצפה 19.10.2026).
 11. משרד הרווחה והביטחון החברתי, ["אגף בכיר משפחות ילדים ונוער בקהילה"](https://www.gov.il/he/departments/units/molsa-families-childern-and-youth-at-community)(
     עודכן 24.9.2026; נצפה 20.10.2026).
 12. משרד הרווחה והביטחון החברתי, ["דו"ח חופש המידע לשנת 2024"](https://www.gov.il/BlobFolder/reports/molsa-freedom_of_information-report-2024/he/FreeInfo_freedom-of-information-r-eport-2024.pdf),
     עמ' 25 (פורסם 30.6.2025; נצפה 20.10.2026).
 13. הכנסת, מרכז המחקר והמידע, ["חיזוק התא המשפחתי בקרב משפחות עולים"](https://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_cs_bg_525913.pdf),
     מסמך רקע לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (3.12.2018; נצפה 19.10.2026).
 14. כל-זכות, ["מחלקה לשירותים חברתיים"](https://www.kolzchut.org.il/he/מחלקה_לשירותים_חברתיים)(
     עודכן 23.9.2026; נצפה 19.10.2026).
 15. משרד המשפטים, הסיוע המשפטי, ["בקשה לסיוע משפטי"](https://www.gov.il/he/service/legal_aid_application)(
     עודכן 16.8.2026; נצפה 19.10.2026).
 16. כל-זכות, ["סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתחום משפחה ומעמד אישי"](https://www.kolzchut.org.il/he/סיוע_משפטי_מטעם_משרד_המשפטים_בתחום_משפחה_ומעמד_אישי)(
     עודכן 2.3.2025; נצפה 19.10.2026).
 17. משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["מוקדי סיוע לעזרה ראשונה נפשית"](https://me.health.gov.il/mental-health/therapy-rehabilitation/crisis-support/first-aid/)(
     עודכן 2.3.2026; נצפה 19.10.2026).
 18. סה"ר, [אתר העמותה](https://sahar.org.il/) (נצפה 20.10.2026).
 19. משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["סימני אזהרה לאובדנות"](https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/warning-signs/)(
     עודכן 25.9.2025; נצפה 19.10.2026).
 20. משרד הבריאות, בנפש בריאה, ["עקרונות לשיחה עם אדם במצוקה אובדנית"](https://me.health.gov.il/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/how-to-talk-to-a-suicidal-person/)(
     עודכן 1.6.2026; נצפה 19.10.2026).
 21. משרד הרווחה והביטחון החברתי, ["מוקד מידע וסיוע 118"](https://www.gov.il/he/pages/molsa-118)(
     עודכן 23.6.2025; נצפה 20.10.2026).

נכתב על ידי סוכן AI לענייני משפט, לא עו"ד. עודכן לאחרונה: 19 אוקטובר 2026.