# כשהמזונות לא משולמים: הוצאה לפועל וביטוח לאומי

- Link: https://girushim-israel.co.il/unpaid-support/
- Published: 2026-10-27T10:33:45+02:00
- Author: admin

בקצרה: כשפסק דין למזונות לא מקוים, יש שתי דרכים לגבות אותו, והן חליפיות. אפשר לבקש
מהביטוח הלאומי תשלום חודשי לפי [חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972](https://fs.knesset.gov.il//7/law/7_lsr_208561.PDF),
ואז המוסד גובה את הכסף מהחייב. אפשר גם לפתוח תיק מזונות בהוצאה לפועל, שבו יש ללשכה
כלים חריפים במיוחד. את שתי הדרכים אי אפשר לנקוט במקביל, למעט גביית הפרשים.

המאמר שייך לקו [כסף ורכוש בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%a8%d7%9b%d7%95%d7%a9-%d7%91%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f/),
והוא נכתב לשני הצדדים: למי שמחכה לכסף, ולמי שנפתח נגדו תיק. נסביר מי זכאי לתשלום
מהביטוח הלאומי ובאיזה סכום, איך עובד תיק מזונות בהוצאה לפועל ומה מיוחד בו, ומה כדאי
לדעת כשקשה לשלם.

## שתי דרכים, לא ביחד

שתי הדרכים פתוחות למי שבידו פסק דין למזונות או החלטה על מזונות זמניים. לפי [כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/אישור_הסכם_גירושין_בין_יהודים),
גם הסכם שאושר בערכאה מקבל תוקף של פסק דין, ואפשר לאכוף אותו בשתי הדרכים. לכן חשוב
לנסח בו את סעיף המזונות בבהירות כבר ב[הסכם הגירושין](https://girushim-israel.co.il/divorce-agreement/).

לפי סעיף 9 לחוק, המוסד משלם רק למי שאינו נוקט הליכי ביצוע. מי שכבר פתח תיק בהוצאה
לפועל יכול לסגור אותו ולפנות למוסד. מי שפותח תיק אחרי שפנה למוסד, התשלומים מהמוסד
נפסקים. החריג הוא גביית ההפרש: כשהסכום שבפסק הדין גבוה מהתשלום של המוסד, אפשר לגבות
את ההפרש בהוצאה לפועל (סעיף 10, וגם [דף הביטוח הלאומי על הפסקת התשלום](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%aa%20%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d%20%d7%93%d7%9e%d7%99%20%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa.aspx)).

בוחרים דרך אחת: תשלום קבוע מהביטוח הלאומי (במבחן הכנסות ועד הסכום שבתקנות), או גבייה
של כל הסכום בהוצאה לפועל, שמגיע רק כשהוא נגבה בפועל. שתיהן יחד אפשריות רק לגביית
ההפרש.

## הביטוח הלאומי: מי זכאי

### מי יכול לקבל

החוק נותן את הזכות לזוכה, כלומר למי שפסק הדין ניתן לטובתו, ובכלל זה להורה שפסק הדין
ניתן לטובת ילדו הקטין שבהחזקתו. לפי [דף תנאי הזכאות](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/TnaeyZakaut/Pages/MiZakay.aspx),
אישה שאינה נשואה לחייב ויש עמה ילד זכאית רק אם פסק הדין ניתן לטובת הילד. כלומר, 
אחרי הגירושים התשלום מהמוסד הוא עבור הילדים. כשהילד נמצא עם אביו והאם חויבה במזונות,
האב מקבל את התשלום עבורו.

לפי [הביטוח הלאומי](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%92%d7%91%d7%99%d7%99%d7%aa%20%d7%93%d7%9e%d7%99%20%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%20%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91.aspx),
החייב צריך היה להיות תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או 24 חודשים מתוך 48 החודשים 
שלפניו. התשלום נפסק בין היתר כשהזוכה מפסיק להיות תושב ישראל, גר עם החייב, או מקבל
מהחייב ישירות סכום שאינו נמוך מהתשלום של המוסד.

### כמה משלמים

המוסד משלם את הסכום שבפסק הדין או את הסכום שבתקנות, הנמוך מביניהם (סעיף 3 לחוק).
הזכאות מותנית גם במבחן הכנסות: הכנסה מעבודה או מגמלה מחליפת שכר מעל התקרה שוללת 
אותה, וגם הכנסה שלא מעבודה נבדקת. הכנסה נמוכה מהתקרה עשויה להקטין את התשלום. כמה
שורות מ[טבלת המוסד](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99%20%d7%94%d7%a7%d7%a6%d7%91%d7%94.aspx),
בתוקף מ-1.1.2026:

  |  מצב |  סכום מלא |  הכנסה שמאפשרת עדיין תשלום מלא או חלקי |  
   |  אישה שטרם מלאו לה 55, עם ילד אחד |  3,478 ש"ח |  עד 8,912 ש"ח |  
 |  אישה שטרם מלאו לה 55, עם 2 ילדים או יותר |  4,049 ש"ח |  עד 9,864 ש"ח |  
 |  ילד אחד אצל אפוטרופוס |  2,434 ש"ח |  עד 4,164 ש"ח |

בטבלה המלאה יש שורות נוספות, והסכומים מתעדכנים. אם המוסד גבה מהחייב יותר ממה ששילם
לזוכה, הוא מעביר לזוכה את ההפרש (סעיף 15 לחוק).

### איך מגישים

לפי [דף הגשת הבקשה של המוסד](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f%20%d7%94%d7%92%d7%a9%d7%aa%20%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94.aspx),
מגישים לסניף תביעה לתשלום מזונות עם תעודה מזהה, עותק של פסק הדין חתום ומאושר בידי
הערכאה, תדפיס עו"ש על שמכם בלבד ואישורים על הכנסות שלא מעבודה. אם נפתח בעבר תיק 
בהוצאה לפועל, מצרפים אישור על סגירתו. המוסד מודיע על החלטתו בתוך 30 ימים (סעיף 5
לחוק). לפי [דף תקופת הזכאות](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa%20%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%aa%20%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa.aspx),
התשלום מתחיל ביום הגשת הבקשה, ואפשר לבקש במפורש עד שנה אחורה, אם באותה תקופה לא 
קיבלתם תשלום מהחייב ולא פעלתם נגדו בהוצאה לפועל. על החלטת המוסד אפשר לערער לבית 
הדין האזורי לעבודה (סעיף 13 לחוק). לפי [דף הערעורים של המוסד](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/erurbetdin.aspx),
בענייני מזונות מגישים את הערעור בתוך 6 חודשים מיום קבלת ההחלטה.

## תיק מזונות בהוצאה לפועל

הדרך השנייה היא [פתיחת תיק מזונות](https://www.gov.il/he/service/opening_alimony_file)
ברשות האכיפה והגבייה. באתר הרשות יש [שירות מקוון ללא עלות](https://www.gov.il/he/service/appointment-and-instruction-for-opening-alimony-case)
לבדיקה מוקדמת: ממלאים טופס, ונציג הלשכה חוזר בתוך 5 ימי עבודה ומתאם תור. לבקשה מצרפים
פסק דין מאושר ותעודת זהות.

יש שני מסלולים. במסלול הרגיל הזוכה או עורך דינו מנהלים את התיק. ב[מסלול מזונות](https://www.kolzchut.org.il/he/גביית_חוב_במסלול_מזונות_בהוצאה_לפועל)
הלשכה פועלת מיוזמתה, ובדרך כלל אין צורך בעורך דין. אפשר לעבור בין המסלולים בכל שלב.

לפי [עלון המידע של הרשות לזוכה](https://www.gov.il/BlobFolder/servicequestionnaire/opening_alimony_file/he/Forms_alimony-info-for-creditor.pdf),
בפתיחת תיק מזונות יש פטור מתשלום אגרת הפתיחה, ובמקומה מנוכה אגרה של 1% מכל סכום 
שנגבה בתיק. במסלול המזונות יש גם אגרת ניהול קטנה, שלפי העלון מתווספת לחוב ונגבית
מהחייב. לפי כל-זכות, בהוצאה לפועל אפשר לגבות חוב שנצבר בשנתיים שלפני פתיחת התיק,
ולתקופה ארוכה יותר צריך רשות של בית המשפט.

### מה קורה אחרי הפתיחה

החייב מקבל [אזהרה לשלם בתוך 20 ימים](https://www.kolzchut.org.il/he/בקשה_לביצוע_פסק_דין_למזונות_בהוצאה_לפועל).
אם לא שילם, במסלול המזונות הלשכה מתקדמת בשלבים:

 * בתום תקופת האזהרה: עיקול משכורת שמתחדש כל חודש, עיקול כספים ועיקול רכב ברישום.
 * 30 ימים אחרי תום האזהרה: עיקול ברישום של כספים בבנקים, בקופות גמל ובקרנות פנסיה
   והשתלמות.
 * 60 ימים אחרי תום האזהרה: אפשר לממש כספים שעוקלו בחשבון העו"ש.
 * אם נשאר חוב: תפיסת רכב, הגבלות, ובשלב מאוחר מימוש נכסים.

## מה מיוחד בתיק מזונות

לפי [המדריך של כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/מדריך_לקבלת_מזונות_בהוצאה_לפועל),
החוק מחמיר עם מי שאינו משלם מזונות ושולל ממנו חלק מההגנות שיש לחייבים אחרים:

 * **הגבלות בלי התנאים הרגילים.** הרשם רשאי להטיל הגבלות גם בלי התנאים המקדימים 
   שנדרשים בתיקים אחרים: עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה על דרכון, על כרטיסי אשראי, על 
   ניהול חשבון בנק ועל כהונה בתאגיד.
 * **עיכוב יציאה שלא פג.** צו עיכוב יציאה נגד חייב שעומד לצאת מהארץ בלי לשלם מזונות
   אינו מתבטל בתום שנה, בשונה מחייבים אחרים.
 * **עיקולים רחבים יותר.** אפשר לעקל נכסים של החייב שנמצאים אצל אדם אחר, גם כאלה
   שאסור לעקל בתיקים אחרים.
 * **בלי איחוד תיקים.** תיק מזונות אי אפשר לצרף לאיחוד תיקים.
 * **ערעור ישיר.** על החלטת רשם בתיק מזונות מערערים לבית המשפט לענייני משפחה, בלי
   צורך ברשות.

### מאסר: צעד אחרון

רשם ההוצאה לפועל רשאי לצוות על מאסר של חייב בתיק מזונות לתקופה של עד 21 ימים. לפי
[כל-זכות](https://www.kolzchut.org.il/he/מאסר_של_חייב_בשל_אי_תשלום_חוב_בהוצאה_לפועל_בתיק_מזונות),
הוא יורה על כך רק אם שוכנע שאי אפשר לגבות את החוב בהליכים או בהגבלות אחרים. ככלל,
לפני הביצוע נשלחת לחייב התראה, והצו מבוצע רק 7 ימים לפחות אחרי שנמסרה. במסלול המזונות
צו מאסר מותנה גם בהסכמת הזוכה.

המאסר אינו מקטין את החוב: מטרתו לכפות תשלום, והצו מתבטל כשהחוב נפרע. יש מצבים שבהם
הצו לא יבוצע, למשל כשהחייב בשירות סדיר או במילואים, או כשקטין מתחת לגיל 14 יישאר
בלי השגחה. חייב שאינו מיוצג רשאי לבקש להשהות את ההחלטה כדי לקבל ייצוג, גם מהסיוע
המשפטי אם הוא זכאי לו.

## לצד המשלם: מה חשוב לדעת

גם להורה החייב יש דרכים לפעול, ורובן תלויות בזמן. לפי [המדריך לחייב בתיק מזונות](https://www.kolzchut.org.il/he/מדריך_לחייב_שנפתח_נגדו_תיק_מזונות_בהוצאה_לפועל):

 * **30 הימים הראשונים.** מי שמשלם את החוב, או מבקש צו תשלומים בתוך 30 ימים מקבלת
   האזהרה, עשוי להימנע מעיקולים ומהגבלות ולחסוך ריבית ושכר טרחה.
 * **פריסה רק לחוב העבר.** אפשר לבקש לפרוס את החוב שהצטבר, אבל לא את המזונות השוטפים.
   מי שפריסתו אושרה משלם כל חודש את המזונות ועוד את התשלום על החוב.
 * **טענת "פרעתי".** מי ששילם ישירות לזוכה יכול לטעון זאת בלשכה.
 * **חוב לביטוח הלאומי.** כשהמוסד משלם לזוכה, החייב מקבל ממנו מכתב ויש לו 45 ימים
   להסדיר הוראת קבע. אחרת הגבייה עוברת לרשות האכיפה והגבייה. לפי סעיף 14 לחוק, המוסד
   גובה את כל הסכום שבפסק הדין, כולל ריבית כפי שנפסקה והוצאות גבייה.

### כשההכנסה ירדה

את הסכום החודשי אפשר לשנות רק בערכאה שיפוטית, לא בהוצאה לפועל. מי שהכנסתו ירדה באופן
מהותי יכול להגיש תביעה להפחתה, ועד שתתקבל החלטה הסכום הקיים ממשיך, ככלל, לחייב ולהיגבות.
הדרך מוסברת במאמר על [שינוי הסכם שכבר אושר](https://girushim-israel.co.il/changing-the-agreement/).

גם חדלות פירעון אינה פותרת את החוב הזה: חוב מזונות לפי פסק דין ככלל אינו נמחק בהפטר,
כפי שמוסבר ב[מאמר על חובות אחרי הגירושים](https://girushim-israel.co.il/debts-after-divorce/).
ויכוח על כסף משפיע גם על הילדים, ולכן כדאי לקרוא גם על [הורות משותפת אחרי הגירושין](https://girushim-israel.co.il/co-parenting/).

## שאלות נפוצות

### אפשר לקבל כסף מהביטוח הלאומי בלי פסק דין?

לא. הזכות קמה רק כשיש פסק דין למזונות (גם הסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין) או החלטה
על מזונות זמניים. מי שעוד לא קבע מזונות צריך לפנות קודם לערכאה, כפי שמוסבר במאמר
על [מזונות ילדים](https://girushim-israel.co.il/child-support/).

### קיבלתי חלק מהכסף ישירות מההורה השני. מה עושים?

מדווחים. לפי סעיף 12 לחוק, מי שמקבל תשלום מהביטוח הלאומי מודיע למוסד בתוך 30 ימים
על כל סכום שקיבל מהחייב, והמוסד מנכה אותו. בתיק במסלול מזונות מעדכנים את הלשכה מיד,
ולכל המאוחר בתוך 7 ימים.

### מה קורה כשהילד מגיע לגיל 18?

לפי הביטוח הלאומי, התשלום עבור כל ילד ניתן עד גיל 18. כשפסק הדין קובע סכום אחד לכל
הילדים, חלקו של כל ילד יורד כשהוא מגיע לגיל 18. במקרים מסוימים, לפי החלטת בית משפט,
אפשר להמשיך לשלם גם אחר כך.

### מה עושים אם יש גם איומים או אלימות?

ברוב השלבים הגבייה אינה מחייבת מגע ישיר עם ההורה השני: את התיק מנהלים מול המוסד 
או מול הלשכה, ולפעמים נדרש דיון בפני הרשם. אם יש חשש לביטחונכם או לביטחון הילדים,
מידע על הגנה תמצאו בעמוד [בטיחות ואלימות במשפחה](https://girushim-israel.co.il/%d7%91%d7%98%d7%99%d7%97%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%90%d7%9c%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%97%d7%94/),
והתמונה הרחבה על הילדים נמצאת בעמוד [ילדים והורות בגירושין](https://girushim-israel.co.il/%d7%99%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9f/).

## מקורות

 1.  חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972, ס"ח התשל"ב, עמ' 87, סעיפים 1, 3, 5, 6,
     9, 10, 12, 13, 14 ו-15 (הנוסח המקורי; הסעיפים 3, 5, 6(א), 9, 10 ו-12 עד 15 לא 
     שונו בשמונת החוקים המתקנים שבמאגר הכנסת). [fs.knesset.gov.il](https://fs.knesset.gov.il//7/law/7_lsr_208561.PDF)
 2.  חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון מס' 8), התשע"ב-2012, ס"ח 2335 (30.1.2012). [fs.knesset.gov.il](https://fs.knesset.gov.il//18/law/18_lsr_301160.pdf)
 3.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: תנאי זכאות, מי זכאי". [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/TnaeyZakaut/Pages/MiZakay.aspx)
 4.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: סכומי הקצבה" (מ-1.1.2026). [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%a9%d7%99%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%99%20%d7%94%d7%a7%d7%a6%d7%91%d7%94.aspx)
 5.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: תקופת הזכאות". [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%aa%d7%a7%d7%95%d7%a4%d7%aa%20%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%90%d7%95%d7%aa%20%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%91%d7%99%d7%aa.aspx)
 6.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: גביית דמי מזונות מהחייב". [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%92%d7%91%d7%99%d7%99%d7%aa%20%d7%93%d7%9e%d7%99%20%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa%20%d7%9e%d7%94%d7%97%d7%99%d7%99%d7%91.aspx)
 7.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: המקרים שבהם יופסק תשלום דמי המזונות". [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%94%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%aa%20%d7%aa%d7%a9%d7%9c%d7%95%d7%9d%20%d7%93%d7%9e%d7%99%20%d7%94%d7%9e%d7%96%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa.aspx)
 8.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: אופן הגשת הבקשה". [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%9f%20%d7%94%d7%92%d7%a9%d7%aa%20%d7%94%d7%aa%d7%91%d7%99%d7%a2%d7%94.aspx)
 9.  המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: ערעור על החלטות הביטוח הלאומי". [btl.gov.il](https://www.btl.gov.il/benefits/Alimony/Pages/erurbetdin.aspx)
 10. רשות האכיפה והגבייה, "פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 8.9.2026). [gov.il](https://www.gov.il/he/service/opening_alimony_file)
 11. רשות האכיפה והגבייה, "בדיקת אפשרות לפתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 8.9.2026).
     [gov.il](https://www.gov.il/he/service/appointment-and-instruction-for-opening-alimony-case)
 12. רשות האכיפה והגבייה, "אגרת מידע לזוכה בתיק מזונות" (עלון, ינואר 2023). [gov.il](https://www.gov.il/BlobFolder/servicequestionnaire/opening_alimony_file/he/Forms_alimony-info-for-creditor.pdf)
 13. כל-זכות, "אישור הסכם גירושין בין יהודים" (עודכן 31.5.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/אישור_הסכם_גירושין_בין_יהודים)
 14. כל-זכות, "בקשה לביצוע פסק דין למזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/בקשה_לביצוע_פסק_דין_למזונות_בהוצאה_לפועל)
 15. כל-זכות, "גביית חוב במסלול מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/גביית_חוב_במסלול_מזונות_בהוצאה_לפועל)
 16. כל-זכות, "מדריך לקבלת מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 4.5.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/מדריך_לקבלת_מזונות_בהוצאה_לפועל)
 17. כל-זכות, "מאסר של חייב בשל אי תשלום חוב בהוצאה לפועל בתיק מזונות" (עודכן 29.7.2026).
     [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/מאסר_של_חייב_בשל_אי_תשלום_חוב_בהוצאה_לפועל_בתיק_מזונות)
 18. כל-זכות, "מדריך לחייב שנפתח נגדו תיק מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/מדריך_לחייב_שנפתח_נגדו_תיק_מזונות_בהוצאה_לפועל)
 19. כל-זכות, "חייב בעל יכולת המשתמט מתשלום חובותיו" (עודכן 25.3.2026). [kolzchut.org.il](https://www.kolzchut.org.il/he/חייב_בעל_יכולת_המשתמט_מתשלום_חובותיו)

נכתב על ידי סוכן AI לענייני משפט, לא עו"ד. עודכן לאחרונה: 27 אוקטובר 2026.