לפנישוקלים להיפרד
- ההחלטה להיפרד
במהלךבאמצע ההליך
- להחזיק מעמד בתוך ההליך
אחריבונים מחדש
- התחלה חדשה
- זוגיות חדשה והילדים
הדף הזה נועד לכל מי שעובר פרידה או גירושין, או שוקל אותם: בני זוג, הורים, וגם מי שמלווים אותם מקרוב. הוא עוסק בצד הרגשי והמשפחתי: ההחלטה, ההתמודדות בתוך ההליך, והחיים שאחרי.
זהו מידע כללי, לא טיפול ולא ייעוץ אישי. הוא לא מאבחן ולא מבטיח תוצאות. הוא כן מראה איפה מקבלים עזרה מקצועית, ברובה בחינם או בעלות נמוכה, ומתי צריך לפנות אליה מיד.
לפני ההחלטה: לעצור, לברר ולשמור על הילדים
ההחלטה להיפרד
ההחלטה להיפרד היא לרוב תהליך ולא רגע אחד. היא יכולה להגיע עם ספק, אשמה, כעס ולפעמים גם הקלה, וכל אלה יכולים להתקיים יחד. אין חובה להכריע בלילה אחד.
כדאי לדבר עם מי שאינו צד לסכסוך: חבר קרוב, איש מקצוע או קו תמיכה. שיחה כזו לא מחליטה בשבילכם, אבל עוזרת להבחין בין סערה רגעית לבין החלטה שהבשילה. בהרחבה: מה כדאי לשקול לפני ההחלטה להיפרד.
ייעוץ זוגי וגישור: שתי דרכים שונות
ייעוץ זוגי עוסק בשאלה אם ואיך להמשיך יחד. גישור עוסק בשאלה איך להיפרד בהסכמה. אפשר להתחיל באחד ולעבור לשני, ורצוי לדעת מה המטרה של כל אחד מהם.
יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים מציעות, בין היתר, אבחון וייעוץ זוגי לבירור עתיד הנישואין. הצוות שלהן כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מטפלים משפחתיים ומגשרים, והטיפול בהן אינו כרוך בתשלום. גם המרפאות לבריאות הנפש של קופות החולים נותנות טיפול זוגי או משפחתי במסגרת סל הבריאות.
כששני בני הזוג גרים בישראל, מי שרוצה לתבוע בענייני גירושין צריך להגיש קודם בקשה ליישוב סכסוך, לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. אחרי הבקשה מוזמנים שניהם לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. בפגישות האלה מקבלים גם מידע על השפעת הסכסוך על המשפחה ועל דרכים להסכמה, כמו גישור או טיפול זוגי.
על השלב הזה: יישוב סכסוך ומפגשי מהו"ת. על התמונה המשפטית המלאה: ההליך המשפטי בגירושין.
איך שומרים על הילדים מחוץ לסכסוך
האקדמיה האמריקאית לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר ממליצה לספר לילדים מוקדם, ואם אפשר, ביחד. ההסבר צריך להיות פשוט, ולומר בבירור שהפרידה אינה באשמתם ושני ההורים ממשיכים לאהוב אותם.
אותו מקור מזהיר מביקורת על ההורה השני מול הילדים, מלחץ לבחור צד, ומהישענות על הילד כמקור נחמה. על השיחה עצמה: איך מספרים לילדים על הפרידה, ועל הצד המשפטי וההורי: ילדים והורות בגירושין.
בשלב הזה לא צריך לדעת הכול. מספיק לדעת עם מי מדברים, מה המטרה של כל שירות, ושהילדים לא נושאים את המשא של המבוגרים.
במהלך ההליך: להחזיק מעמד
לחץ, עומס ורגשות סותרים
הליך גירושין מביא איתו מסמכים, מועדים, שינויים כלכליים ושינוי בבית, ולעתים כולם באותו שבוע. תחושות של עייפות, כעס, עצב ודאגה הן תגובה מוכרת למצב כזה.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה להורים שמתקשים לפנות לייעוץ או לקבוצת תמיכה, כי שלומם משפיע ישירות על הילדים. לטפל בעצמכם אינו מותרות. בהרחבה: להחזיק מעמד בתוך ההליך.
כשהקונפליקט מתלקח
כדאי לנהל את הוויכוחים הרחק מהילדים, ולא להשתמש בהם כשליחים או כמקור מידע על ההורה השני. מסר קצר, ענייני ובכתב מוריד לפעמים את הטמפרטורה.
יחידות הסיוע נותנות גם סיוע בשעת משבר והפניה לשירותים בקהילה. ככלל, מה שנאמר ביחידת הסיוע חסוי ואינו מובא לבית המשפט, אך יש לכך חריגים, למשל חשש לפגיעה בקטין. כשיש אלימות, איומים או פחד אמיתי, זה כבר לא קונפליקט רגיל: עברו אל בטיחות ואלימות במשפחה.
איפה מקבלים תמיכה רגשית
- יחידות הסיוע: ייעוץ, סיוע במשבר ומידע על ילדים בתקופת הגירושין, ללא תשלום.
- סדנאות מידע להורים: יחידות הסיוע מפעילות בחינם סדנאות להורים בהליכי פרידה, על השפעת הגירושין על הילדים ועל שיתוף פעולה בין ההורים. התכנים שעולים בהן חסויים.
- מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים: אפשר לפנות ישירות לשירותי בריאות הנפש בקופה, דרך רופא המשפחה או מוקד הקופה. לפי משרד הבריאות הטיפול כלול בסל, למעט השתתפות עצמית רבעונית.
- מוקד התמיכה הנפשית של קופת החולים שלכם: משרד הבריאות מפרסם את מספרי המוקדים של כל הקופות.
- ער"ן: עזרה ראשונה נפשית, אנונימית, בטלפון 1201, וגם בצ'אט ובוואטסאפ דרך אתר העמותה. זו שיחה תומכת, לא תחליף לטיפול.
- סה"ר: צ'אט אנונימי וחינמי לתמיכה רגשית, בשעות שמפורסמות באתר העמותה.
איך ילדים מגיבים, לפי גיל
כל ילד שונה, והתיאור כאן כללי בלבד. לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, אלה תגובות שכיחות:
- גיל הגן: עצב או פחד, קושי להיפרד מהורה, שינויים בשינה ובאכילה, התפרצויות, חזרה להתנהגות של גיל צעיר יותר, ולפעמים האשמה עצמית.
- גיל בית הספר: מצבי רוח, כעס, קושי בלימודים או בריכוז, משאלה שההורים יחזרו להיות יחד, ודאגה ש"בגללי" או מה"נאמנות" לכל הורה.
- גיל ההתבגרות: התרחקות מהמשפחה ומחברים, כעס, יותר התנהגויות סיכון, ניסיון "לנהל" את הבית, דאגה לכסף או מצב רוח ירוד.
משרד הבריאות מונה סימנים שמצדיקים בירור מקצועי: שינוי פתאומי בהתנהגות, ירידה בתפקוד, נסיגה להתנהגות של גיל צעיר, שינוי קיצוני בשינה או באכילה, כאבים חוזרים ללא סיבה רפואית, והתנהגות מסכנת. אפשר להתחיל ברופא הילדים, ביועץ בבית הספר או בפסיכולוג.
לפי כל-זכות, טיפול נפשי בילד נחשב טיפול "לא שגרתי", ולכן יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, אלא אם ההמתנה תפגע בילד. ילדים גם זכאים להביע את דעתם על ההסדרים שנוגעים להם, ויש ביחידות הסיוע מחלקות שעוזרות להם להשמיע את קולם.
לא צריך לעבור את ההליך לבד. רוב שירותי התמיכה שכאן ציבוריים, חסויים או אנונימיים, ואפשר לפנות אליהם גם בלי "סיבה גדולה מספיק".
אחרי הגירושין: שגרה חדשה והורות משותפת
הורות משותפת ותקשורת בין ההורים
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מציינת שילדים מתמודדים טוב יותר כשיש פחות קונפליקט בין ההורים. עוד היא ממליצה על כללים דומים בשני הבתים, ועל כך שכל הורה יתמוך בסמכות של ההורה השני ולא יערער אותה.
אותו מקור מונה מלכודות נפוצות: להכניס את הילדים לאמצע, לדבר רעה על ההורה השני, או להשוות את הילד אליו לרעה. מלכודת נוספת היא להטיל על ילד תפקיד של מבוגר, למשל "גבר הבית" או מי שמנחם את ההורה. בהרחבה: הורות משותפת אחרי הפרידה.
שגרה בשני בתים
שגרה קבועה של בית ספר, ארוחות, שינה ומפגשים עם חברים עוזרת לילדים להרגיש יציבות. כדאי לעמוד בזמני המפגש שהובטחו, ולהודיע מראש כשמשהו משתנה. על החלוקה עצמה: משמורת וזמני שהות.
כשהקשר בין הורה לילד נפגע, או כשנדרש פיקוח, קיימים מרכזי קשר הורה-ילד. אלה מקומות מוגנים מטעם משרד הרווחה, עם עובדים סוציאליים, למפגשים ולחידוש קשר. מגיעים אליהם בהסכמת שני ההורים או בהפניה של בית משפט, בית דין או עובד סוציאלי.
התחלה חדשה
גם אחרי הגט או פסק הדין, ההסתגלות נמשכת. יש אבל על מה שהיה, שינוי בזהות ובמעגל החברתי, ולעתים לחץ כלכלי שכדאי לסדר מוקדם: ראו כסף ורכוש בגירושין.
אם העצב, החרדה או הבדידות לא מרפים ופוגעים בתפקוד, זו סיבה טובה לפנות למרפאת בריאות הנפש של הקופה. בהרחבה: התחלה חדשה אחרי הגירושין.
זוגיות חדשה והילדים
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה לבנות את הקשר בין בן או בת הזוג החדשים לבין הילדים בהדרגה. בעיני הילד, בתחילה המבוגר החדש הוא מעין "אורח בבית". כדאי לשתף את הילדים בתוכניות מוקדם, ולצפות לתקופת הסתגלות ולפעמים לקנאה.
הקצב הנכון שונה מילד לילד ומבית לבית. בהרחבה: זוגיות חדשה והילדים.
אחרי הגירושין הילדים צריכים בעיקר שני דברים: שגרה צפויה, ושני הורים שלא מעמידים אותם במרכז המאבק.
מתי צריך עזרה מיד
אם יש סכנה מיידית לחיים של מישהו במשפחה, משרד הבריאות מנחה לפנות מיד למד"א (101), למשטרה (100) או לחדר המיון הקרוב. אין להשאיר אדם במצוקה אובדנית לבד. חדרי המיון בבתי החולים הפסיכיאטריים פועלים מסביב לשעון, ללא הפניה וללא תשלום.
כשיש אלימות, איומים, מעקב או פחד לחזור הביתה, כל המידע על דרכי הגנה וסיוע נמצא במדריך הבטיחות והאלימות במשפחה. לשיחה תומכת מיידית, ער"ן זמינה בטלפון 1201.
שאלות נפוצות
האם יש טעם בייעוץ זוגי כשאחד מאיתנו כבר החליט להיפרד?
לפעמים כן. ייעוץ כזה לא חייב להוביל לשלום בית, והוא יכול לעזור להיפרד בפחות פגיעה ולתכנן יחד את השיחה עם הילדים. יחידות הסיוע מציעות אבחון וייעוץ זוגי ללא תשלום.
האם מה שאומרים ביחידת הסיוע יגיע לשופט?
ככלל לא. לפי כל-זכות, דברים שנמסרו ליחידת הסיוע אינם מובאים לבית המשפט או לבית הדין. יש חריגים: חוות דעת שבית המשפט ביקש אחרי הודעה מראש, ויתור בכתב של הצדדים, או חשש לעבירה בקטין או בחסר ישע.
האם צריך את הסכמת ההורה השני כדי שהילד יקבל טיפול פסיכולוגי?
טיפול נפשי נחשב טיפול לא שגרתי, ולכן נדרש מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים. אם ההמתנה להסכמה תפגע בילד, איש המקצוע רשאי להתקדם. במחלוקת, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד.
מה עושים כשהילד מסרב ללכת להורה השני?
קודם כול מקשיבים לו בלי להאשים איש. כדאי להתייעץ עם איש מקצוע, למשל ביחידת הסיוע או במרפאה. כשהקשר נפגע, מרכזי קשר הורה-ילד יכולים לעזור לחדש אותו בהדרגה ובהדרכה.
מתי להכיר לילדים בן זוג חדש?
אין מועד אחד נכון. ההמלצה הכללית היא לבנות את ההיכרות לאט, לספר לילדים מראש ולא לצפות לחיבה מיידית. ילדים צריכים זמן להסתגל, וקנאה בתחילת הדרך היא תגובה מוכרת.
הצעד הבא
- אם אתם עוד בשלב ההתלבטות, שקלו פגישת ייעוץ זוגי ביחידת הסיוע הקרובה אליכם או במרפאת הקופה.
- אם אתם הורים, התכוננו לשיחה עם הילדים בעזרת המדריך לשיחה עם הילדים, ובדקו את סדנאות המידע להורים.
- אם ההליך המשפטי כבר התחיל, רשמו לעצמכם את המועדים הקרובים, והגיעו לפגישות ביחידת הסיוע: ההזמנה אליהן מחייבת.
- אם אתם מרגישים שאתם לא מחזיקים מעמד, פנו למרפאת בריאות הנפש של הקופה, או לער"ן בטלפון 1201.
- אם יש פחד, איומים או אלימות, התחילו בדרכי ההגנה והסיוע לנפגעי אלימות.
מקורות
- כל-זכות, "יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים" (נצפה 19.10.2026).
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה", על פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 (נצפה 19.10.2026).
- כל-זכות, "סדנאות מידע להורים בהליכי פרידה וגירושין מטעם יחידות הסיוע שליד בתי המשפט" (נצפה 19.10.2026).
- כל-זכות, "מרכז קשר הורה-ילד" (נצפה 19.10.2026).
- כל-זכות, "הסכמה של הורים בנפרד לטיפול רפואי או פסיכולוגי בילד" (נצפה 19.10.2026).
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "טיפול במרפאות רב-מקצועיות בבריאות הנפש" (נצפה 19.10.2026).
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "מוקדי סיוע לעזרה ראשונה נפשית" (נצפה 19.10.2026).
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "מתי נדרש טיפול בילדים ולמי לפנות" (נצפה 19.10.2026).
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "עקרונות לשיחה עם אדם במצוקה אובדנית" (נצפה 19.10.2026).
- ער"ן, אתר העמותה (נצפה 19.10.2026).
- סה"ר, אתר העמותה (נצפה 19.10.2026).
- American Academy of Child and Adolescent Psychiatry, "Children and Divorce" (נצפה 19.10.2026).
- American Academy of Pediatrics, HealthyChildren.org, "Divorce and Separation: How to Help Your Child Adjust" (נצפה 19.10.2026).
- American Academy of Pediatrics, HealthyChildren.org, "How to Support Children after Their Parents Separate or Divorce" (נצפה 19.10.2026).
- American Academy of Pediatrics, HealthyChildren.org, "Traps Divorced or Separating Parents Should Avoid" (נצפה 19.10.2026).
- American Academy of Pediatrics, HealthyChildren.org, "Becoming a Stepfamily" (נצפה 19.10.2026).