ההחלטה להיפרד היא לרוב תהליך, לא רגע אחד. ספק, אשמה, כעס והקלה יכולים להופיע יחד, ואין חובה להכריע מהר. לפני ההכרעה אפשר להיעזר בשירותים ציבוריים: תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ברשויות המקומיות ומרפאות בריאות הנפש של קופות החולים. כשנפתח הליך, גם יחידות הסיוע שליד בתי המשפט ובתי הדין נותנות מידע וייעוץ. כשיש אלימות או פחד, הבטיחות קודמת לכל.
כאן תמצאו מה אומרים מקורות רשמיים על הרגשות שמלווים את ההחלטה, איפה מקבלים ייעוץ זוגי, מה קורה בפגישות המידע ביחידות הסיוע, מה כדאי לברר לפני השיחה עם בן או בת הזוג, ומה עושים כשההחלטה נובעת מאלימות או משליטה. זהו מידע כללי, לא טיפול ולא ייעוץ אישי. זו התחנה הראשונה במדריך רגש ומשפחה בגירושין.
רגשות סותרים הם חלק מהדרך
חוברת "ילדים וגירושין" של השירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) במשרד החינוך מתארת את הגירושין כאחד מאירועי החיים הקשים ביותר. לפי החוברת, הם מביאים איתם רגשות שונים וסותרים, התנגשות של רצונות ותחושות של בלבול ואובדן. החוברת מוסיפה שאפשר לראות בהם גם מעבר, ואפילו הזדמנות לשינוי.
לפי אותה חוברת, התקופה שלפני הגירושין ומיד אחריהם מאופיינת ברמת לחץ גבוהה, ולא פעם גם בתחושת בלבול. לכן התחושה "אני לא יודע או יודעת מה אני רוצה" אינה סימן לכישלון, בין שאתם יוזמים את הפרידה ובין שגיליתם שבן או בת הזוג שוקלים אותה.
משרד הבריאות כותב שברוב המקרים אפשר להתמודד עם עצב, חשש ולחץ בכוחות עצמנו או בעזרת משפחה וחברים. עם זאת, יש מצבים שבהם המצוקה קשה במיוחד ופוגעת בתפקוד, ואז כדאי לפנות לעזרה. שיחה עם מי שאינו צד לסכסוך לא מחליטה בשבילכם, אבל יכולה לעזור לעשות סדר.
ייעוץ זוגי לפני הכרעה
תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי
המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות מפעילות תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי. לפי דוח חופש המידע של משרד הרווחה לשנת 2024, באותה שנה פעלו בארץ 170 תחנות כאלה. בין המענים שהמשרד מונה: טיפול זוגי, טיפול משפחתי, טיפול הורה וילד, טיפול קבוצתי וטיפול סביב תהליכי פרידה וגירושין.
לפי סקירה של משרד הרווחה מ-2020, התחנות מלוות משפחות בפרידה בכל השלבים: לפני הגירושין, במהלכם ואחריהם. הן משתדלות להתערב מוקדם, בתחילת המשבר, ומציעות גם כלים של גישור, קבוצות תמיכה להורים גרושים והדרכה בהורות בגירושין. לפי הסקירה, הטיפול מסובסד, ויש השתתפות כספית לפי מבחן הכנסות. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2018), כשליש מהפניות לתחנות מגיעות ישירות מהציבור, והשאר בתיווך גורמים ברשות. על התחנה הקרובה אפשר לברר במחלקה לשירותים חברתיים ברשות שבה אתם גרים.
מרפאות בריאות הנפש של הקופות
לפי משרד הבריאות, במרפאות בריאות הנפש הטיפול יכול להינתן גם כטיפול זוגי או משפחתי. הטיפול כלול בסל הבריאות, למעט השתתפות עצמית רבעונית. אפשר לפנות ישירות לשירותי בריאות הנפש בקופה, דרך מוקד הקופה או דרך רופא המשפחה.
ייעוץ זוגי לא חייב להסתיים בהחלטה להישאר יחד: לפי סקירת משרד הרווחה, התחנות מלוות גם בני זוג שנפרדים, לפני הגירושין, במהלכם ואחריהם. גם כשרק אחד מכם מעוניין, אפשר לפנות לבד: מרפאות הקופה מקבלות פנייה אישית, ובתחנה אפשר לברר איזה מענה מתאים.
פגישות מידע ויחידות הסיוע
ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים פועלות יחידות סיוע של משרד הרווחה. לפי המשרד, הן נועדו לסייע למשפחות בסכסוך משפחתי-משפטי או לקראת גירושין. לפי המשרד, מגיעים ליחידה דרך בקשה ליישוב סכסוך או בהפניה של שופט, דיין או קאדי. עובדי היחידה מחויבים לנייטרליות: הם לא מייצגים אף צד, לא תומכים באף צד ולא מכריעים ביניהם. לפי כל-זכות, הטיפול ביחידות אינו כרוך בתשלום, ובין השירותים שלהן יש גם אבחון וייעוץ זוגי לבירור עתיד הנישואין.
הבקשה ליישוב סכסוך מוגשת לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. כששני בני הזוג גרים בישראל, מי שרוצה להגיש תביעה בענייני גירושין חייב להגיש קודם בקשה כזו, בתשלום אגרה. לפי הרשות השופטת, אפשר לבקש פטור מהאגרה בגלל חוסר יכולת כלכלית, ותביעת גירושין בהסכמה אינה מחייבת בקשה ליישוב סכסוך.
אחרי הבקשה שני בני הזוג מוזמנים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), וההזמנה מחייבת כמו הזמנה לבית משפט. לפי כל-זכות, בפגישות מקבלים מידע על ההליכים המשפטיים ועל השפעת הסכסוך על המשפחה. מקבלים גם מידע על דרכים להסכמה: ייעוץ, גישור, טיפול זוגי או משפחתי וגירושין בשיתוף פעולה. אנשי היחידה רשאים להיפגש עם בני הזוג יחד או בנפרד.
על השלב הזה בפירוט: בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת. על המסלול המשפטי כולו: ההליך המשפטי בגירושין, ועל הבחירה בין הערכאות: בית דין רבני או בית משפט לענייני משפחה.
מה לבדוק לפני השיחה
לא מצאנו הנחיה רשמית ישראלית על האופן שבו מספרים לבן או לבת הזוג על ההחלטה. מה שאפשר לעשות מראש הוא לברר כמה דברים בשקט. המטרה היא להבין את המצב ולהיערך, לא להשיג יתרון על בן או בת הזוג.
- מי יתמוך בכם: איש מקצוע, תחנה לטיפול זוגי ומשפחתי, מרפאת הקופה או אדם קרוב שאינו צד לסכסוך.
- איך עשוי להיראות ההליך: האם יש סיכוי להסכמה, ומה המשמעות של בקשה ליישוב סכסוך. לפי סקירת משרד הרווחה, כל הסכם גירושין צריך אישור של בית משפט או בית דין. על כך: הסכם גירושין ואישורו.
- סיוע משפטי: לפי כל-זכות, משרד המשפטים נותן סיוע משפטי בענייני משפחה לזכאים לפי תנאי זכאות, ובהם הכנסה. בענייני משפחה נבדקת רק הכנסת המבקש, לא הכנסת בן או בת הזוג. הסיוע כולל גם את הליך יישוב הסכסוך, ובתנאים מסוימים מימון של הוצאות למגשר.
- הילדים: לפי חוברת שפ"י, בשלב הראשון, הקשה ביותר, הילדים מתמודדים עם שני אירועים משמעותיים: קבלת המידע על הגירושין ועזיבת אחד ההורים את הבית. לכן כדאי לחשוב מראש איך ומתי לספר להם: איך מספרים לילדים על הפרידה.
- שגרת הילדים: איפה יגורו ואיך יתחלק הזמן ביניכם. לפי כל-זכות, אפשר לקבוע הסדרים בהסכמה כבר בפגישות ביחידת הסיוע. בהרחבה: משמורת וזמני שהות.
- התמונה הכלכלית: מה ההכנסות וההוצאות של הבית, ואילו נכסים וחובות יש. אין צורך לדעת הכול עכשיו, אבל כדאי להכיר את המושגים: מה שלי ומה משותף בגירושין.
לפני ההחלטה לא צריך לדעת הכול. מספיק לדעת עם מי מדברים, מה כל שירות יכול לתת, ואיך שומרים על הילדים מחוץ למאבק.
כשיש אלימות או שליטה
לפעמים ההחלטה להיפרד נובעת מאלימות. משרד הרווחה מונה כמה סוגים, ובהם פיזית, מינית, מילולית, רגשית וכלכלית, בין בני זוג נשואים ושאינם נשואים. לפי המשרד, גם שליטה היא אלימות רגשית: הפחדה, בידוד ממשפחה וחברים, מעקב אחרי כל פעולה או חדירה לפרטיות. שליטה על חשבונות הבנק ומניעת מידע על כסף הן אלימות כלכלית.
המשרד מזהיר שפרידה מבן או בת זוג אלימים היא צעד מורכב, שעלול להיות מסוכן, ושחשוב לתכנן אותו. בין ההנחיות שלו: לא לשתף מראש את בן או בת הזוג במחשבות על פרידה, לא לאיים בפרידה או בלקיחת הילדים, ולא להשפיל. המשרד ממליץ לפנות בהקדם לאיש מקצוע שמבין בתחום, ולסיוע ראשוני הוא מפנה למוקד 118, שפועל בחינם מסביב לשעון (למעט ביום הכיפורים), וגם בהודעת טקסט שקטה למספר 050-2270118.
בסכנה מיידית מחייגים 100 למשטרה. לפי הרשות השופטת, הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, כמו בקשה לצו הגנה, אינו מחייב בקשה ליישוב סכסוך. כל המידע על צווי הגנה, מקלטים וקווי סיוע נמצא במדריך בטיחות ואלימות במשפחה.
כשהמצוקה גדולה מדי
לפי משרד הבריאות, אלה מספרי מוקדי התמיכה הנפשית של קופות החולים, שפעילים 24/7: כללית *8703, מכבי *3555, מאוחדת *3833 ולאומית *507. ער"ן, מוקד לעזרה ראשונה נפשית, זמין בכל שעות היממה בטלפון 1201, וגם בצ'אט ובוואטסאפ 052-8451201. המוקדים לא מחליפים טיפול, אבל הם נותנים מענה ברגע קשה.
במצוקה קיצונית אפשר לפנות לחדר מיון. לפי משרד הבריאות, ביקור בחדר מיון של בית חולים פסיכיאטרי אינו כרוך בתשלום ואינו דורש הפנייה. בחדר מיון של בית חולים כללי נגבית בדרך כלל אגרה. כשיש סכנה מיידית לחיים, משרד הבריאות מנחה לפנות מיד למד"א (101), למשטרה (100) או לחדר מיון, ולא להשאיר את האדם לבד.
אחרי ההחלטה מתחילה תקופה של מסמכים, פגישות ושינויים בבית. על השלב הבא: להחזיק מעמד בתוך ההליך.
שאלות נפוצות
האם אפשר לקבל ייעוץ זוגי ציבורי בלי לפתוח הליך משפטי?
כן. התחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ברשויות המקומיות ומרפאות בריאות הנפש של הקופות אינן חלק מההליך המשפטי. בתחנות יש השתתפות כספית לפי הכנסה, ובמרפאות השתתפות עצמית רבעונית.
מה שנאמר ביחידת הסיוע יגיע לשופט?
ככלל לא. לפי כל-זכות, דברים שנמסרו ליחידת הסיוע אינם מובאים לבית המשפט או לבית הדין. יש חריגים, למשל כשבית המשפט ביקש חוות דעת והודיע מראש שלא יחול חיסיון, או כשעולה חשש לעבירה בקטין או בחסר ישע.
בן או בת הזוג לא מוכנים ללכת לייעוץ. מה אפשר לעשות?
אפשר לפנות לבד. מרפאות הקופה מקבלות פנייה אישית, ובתחנה לטיפול זוגי ומשפחתי אפשר לברר איזה מענה מתאים כשרק אחד מבני הזוג מגיע. אם הוגשה בקשה ליישוב סכסוך, ההזמנה לפגישות המהו"ת מחייבת את שני הצדדים.
אני מפחד או מפחדת מהתגובה. איך מספרים?
כשיש אלימות או שליטה, משרד הרווחה ממליץ לא לשתף מראש את בן או בת הזוג במחשבות על פרידה, ולהתייעץ קודם עם איש מקצוע, למשל דרך מוקד 118. בסכנה מיידית מחייגים 100.
מקורות
- משרד החינוך, שפ"י, דורית אלדר-אבידן וחוה ברנע, "ילדים וגירושין" (תשס"ב-2002), עמ' 13 עד 14. education.gov.il
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "מוקדי סיוע לעזרה ראשונה נפשית" (עודכן 2.3.2026). health.gov.il
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "טיפול במרפאות רב-מקצועיות בבריאות הנפש" (עודכן 9.2.2026). health.gov.il
- משרד הבריאות, בנפש בריאה, "עקרונות לשיחה עם אדם במצוקה אובדנית" (עודכן 1.6.2026). health.gov.il
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "דו"ח חופש המידע לשנת 2024" (פורסם 30.6.2025), עמ' 25 ("תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי"). gov.il
- הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "חיזוק התא המשפחתי בקרב משפחות עולים", מסמך רקע לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות (3.12.2018), עמ' 3 עד 4. knesset.gov.il
- משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, "סקירת העשור 2009-2018", פרק 3 חלק ג: "סיוע למשפחות במצבי פרידה וגירושין" (2020), עמ' 17, 58 עד 59. gov.il
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "שירות יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים" (עודכן 24.5.2026). gov.il
- כל-זכות, "יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים" (עודכן 21.12.2025). kolzchut.org.il
- הרשות השופטת, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 15.10.2026). gov.il
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026), על פי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014. kolzchut.org.il
- כל-זכות, "סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתחום משפחה ומעמד אישי" (עודכן 2.3.2025). kolzchut.org.il
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "אלימות במשפחה" (govextra): סוגי אלימות, פרידה בטוחה ומוגנת, הנחיות לשעת חירום. govextra.gov.il
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "מוקד מידע וסיוע 118" (עודכן 23.6.2025). gov.il
