לפנישוקלים להיפרד
- איך מספרים לילדים
במהלךבאמצע ההליך
- משמורת וזמני שהות
- מזונות ילדים
אחריבונים מחדש
- הורות משותפת
- מעבר דירה עם הילדים
הדף הזה נכתב בשביל הורים שנפרדים, בכל שלב: לפני ההחלטה, בתוך ההליך ואחריו. הוא מתאים לאמהות ולאבות כאחד, וגם לסבים, לסבתות ולקרובים שרוצים לעזור. אין כאן הנחה מראש לגבי מי מההורים מטפל יותר בילדים.
נעבור על מה שהחוק אומר על אחריות ההורים, על הדרך שבה נקבעים זמני השהות והמזונות, ועל מה שעוזר לילדים לעבור את התקופה הזאת. כל קביעה משפטית כאן מקושרת למקור רשמי, והרשימה המלאה נמצאת בסוף הדף.
לפני הפרידה: מה החוק אומר על הורים וילדים
שני ההורים נשארים אפוטרופוסים
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (סעיף 14), ההורים הם "האפוטרופסים הטבעיים" של ילדיהם הקטינים. אפוטרופוס הוא מי שאחראי על צורכי הילד ומחליט בשמו. הפרידה לא מבטלת את זה: שני ההורים נשארים אחראים.
סעיף 15 לחוק מפרט שהאחריות היא לדאוג לצורכי הילד, ובהם חינוכו, לימודיו והכשרתו לעבודה, וכוללת גם את הסמכות לקבוע את מקום מגוריו. סעיף 17 מחייב את ההורים לנהוג "לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים". גם חוזר מנכ"ל משרד החינוך קובע ששני ההורים זכאים, ככלל, לקבל מידע מבית הספר.
מ"משמורת" ל"אחריות הורית" ו"זמני שהות"
בעבר דיברו על "משמורת" (אצל מי הילד גר) ועל "הסדרי ראייה" (מתי ההורה השני רואה אותו). ועדה ציבורית בראשות פרופ' דן שניט המליצה לבסס את הדין על "אחריות הורית" של שני ההורים, כך עולה מסקירת הלשכה המשפטית של הכנסת. ההמלצות לא עוגנו עד היום בחוק במלואן.
כיום משתמשים גם במונח "זמני שהות": הזמן שהילד נמצא אצל כל הורה. המונח מופיע, למשל, בהצעות חוק מהשנים האחרונות. השינוי אינו רק סמנטי: הוא משקף את התפיסה ששני ההורים מגדלים, ולא אחד "מבקר". הפירוט המלא נמצא במדריך משמורת וזמני שהות.
חזקת הגיל הרך: מה היא ומה מצבה היום
סעיף 25 לחוק קובע שכאשר ההורים לא מסכימים, בית המשפט מחליט "כפי שייראה לו לטובת הקטין". הסעיף מוסיף: "ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". זו "חזקת הגיל הרך": נקודת מוצא שאפשר לסתור, לא כלל מוחלט.
הצעות לבטל או לצמצם את החזקה מוגשות כבר שנים רבות. לפי מאגר הכנסת, אף אחת מהן לא התקבלה. ההצעה האחרונה, פ/2906/25 מ-2023, מוגדרת שם "במליאה לדיון מוקדם". נכון לפרסום זה, החזקה עדיין בחוק, ומומלץ לבדוק את המצב העדכני.
איך מספרים לילדים
לפי חוברת של השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך מ-2002, החוקרים מסכימים על שני גורמים מרכזיים בהסתגלות ילדים לגירושין. הראשון: רמת העימות בין ההורים ומשכו. השני: יציבות הקשר של הילד עם שני ההורים.
מכאן שכדאי לתכנן את השיחה יחד, ככל שאפשר, ולהציג מסר משותף ורגוע. החוברת מתארת גם מה מגביר את הסיכון: לבקש מהילד מידע על ההורה השני, או לגייס אותו לצד אחד. רעיונות מעשיים לשיחה עצמה תמצאו באיך מספרים לילדים על הפרידה, והצד הרגשי שלכם מוסבר במרכז רגש ומשפחה בגירושין.
הדבר החשוב ביותר לילדים הוא פחות עימות מול העיניים שלהם וקשר יציב עם שני ההורים.
במהלך ההליך: איך מתקבלות החלטות על הילדים
טובת הילד כעיקרון מנחה
השאלה שבית המשפט או בית הדין שואל היא מה טוב לילד, ולא מי מההורים "צודק". דוח משרד המשפטים על יישום אמנת זכויות הילד מתאר הסכמה רחבה בישראל שיש לשמוע את עמדת הילד ולהתחשב בה. איך ההליך עצמו מתנהל ובאיזו ערכאה, מוסבר במרכז ההליך המשפטי בגירושין.
יחידת הסיוע ותסקיר של עובד סוציאלי
ליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים פועלות יחידות סיוע של משרד הרווחה. לפי מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הן עוסקות באבחון, גישור וייעוץ, ומפעילות קבוצות להורים בפרידה. אפשר להגיע אליהן בהפניה של שופט או דיין, או במסגרת בקשה ליישוב סכסוך.
במחלוקת על הילדים, הערכאה יכולה למנות עובד סוציאלי לסדרי דין שיכתוב "תסקיר": חוות דעת מקצועית על המשפחה. לפי מדריך משרד הרווחה, בית המשפט או בית הדין רשאים לקבל את המלצות התסקיר במלואן, בחלקן או לדחות אותן.
הזכות של הילד להישמע
ילדים אינם צד בהליך, אבל לקולם יש משקל. לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (תקנות 49 עד 51), בית המשפט לענייני משפחה שומע ככלל ילד מגיל 6, לפני השופט או לפני עובד יחידת הסיוע, לפי בחירת הילד, אלא אם השמיעה תפגע בו יותר משתועיל. עמדת הילד נשקלת, אבל ההחלטה נשארת בידי הערכאה.
מזונות ילדים: מה השתנה ב-2017
מזונות הם הכסף לצורכי הילד. אצל הורים יהודים הם נקבעים לפי הדין העברי. בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017), הרכב מורחב של שבעה שופטים בבית המשפט העליון שינה את הכלל לגילאי 6 עד 15. הסיכום שלהלן מבוסס על ניתוח אקדמי של פסק הדין, שמצטט את לשונו.
| גיל הילד | מה ידוע בקווים כלליים |
|---|---|
| עד 6 | פסק הדין לא עסק בגילאים אלה. לפי הפרשנות שנהגה עד אז, הצרכים ההכרחיים מוטלים על האב. לפי כל-זכות, בית המשפט אינו מחויב להתחשב כאן בזמני השהות ובפערי השכר, אבל פסקי דין רבים עושים זאת. |
| 6 עד 15 | שני ההורים חייבים, לפי היכולת הכלכלית היחסית מכלל המקורות, בשים לב לחלוקת זמני השהות בפועל. |
| 15 עד 18 | החובה נקבעת מכבר לפי "דין צדקה", שחל על שני ההורים לפי יכולתם. |
יש הסכמים ופסקי דין שמתייחסים גם לתקופת השירות הצבאי או הלאומי. מה שחל עליכם תלוי בהסכם או בפסק הדין שלכם, ובדת ובערכאה. מאז נובמבר 2025, בהוראת שעה לשנתיים, בית הדין הרבני מוסמך לדון גם במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. ההסבר המלא נמצא במדריך מזונות ילדים, והקשר לחלוקת הרכוש במרכז כסף ורכוש בגירושין.
כשהמזונות לא משולמים: ביטוח לאומי
לפי אתר הביטוח הלאומי, חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לסייע לאישה ולילד שבידם פסק דין למזונות ואינם מקבלים אותם. המוסד משלם לזוכה תשלום חודשי וגובה את הסכום מהחייב. התשלום הוא הנמוך מבין הסכום שבפסק הדין לבין הסכום שבתקנות, ויש תנאי תושבות ומבחן הכנסות. לפי דף תנאי הזכאות, כשהילד נמצא עם אביו והאם חויבה במזונות, האב מקבל את התשלום עבור הילד. אי אפשר לקבל את התשלום ובמקביל לנקוט הליכי הוצאה לפועל נגד החייב, למעט גביית הפרשים.
מעבר דירה וחטיפה בינלאומית
קביעת מקום המגורים של הילד היא חלק מהאפוטרופסות (סעיף 15), ובכל עניין של אפוטרופסות שני ההורים חייבים לפעול בהסכמה (סעיף 18(א)). לכן מעבר מגורים של הילד דורש הסכמה של שני ההורים או החלטה שיפוטית, גם כשהילד גר בעיקר אצל אחד מהם. ההיבטים המעשיים מוסברים במעבר דירה עם הילדים.
ישראל אימצה את אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991. החוק, כשמו, עוסק בהחזרת ילדים שנחטפו מעבר לגבול. הרשות המרכזית לפי החוק היא היועץ המשפטי לממשלה, ובפועל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה פועלת כרשות המרכזית. תביעה להחזרת ילד נדונה בבית המשפט לענייני משפחה, לפי סעיף 6 לחוק כפי שתוקן בחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. אם יש איומים או חשש לשלום הילד, פנו גם לדף בטיחות ואלימות במשפחה.
ההחלטות על הילדים נבחנות לפי טובתם, ולרוב בעזרת אנשי מקצוע של משרד הרווחה.
אחרי הגירושין: הורות משותפת לאורך זמן
הורות משותפת ביום-יום
אחרי שההסדר נקבע מתחילה העבודה האמיתית: לתאם לוחות זמנים, חגים, בית ספר וטיפולים. לפי חוזר משרד החינוך, הצוות החינוכי נמנע ממעורבות בסכסוך בין ההורים, ומשמש כתובת לתמיכה בילד. בהחלטות ארוכות טווח, כמו אבחון, טיפול רפואי או שינוי מגמה, בית הספר פועל לקבל את הסכמת שני ההורים, או החלטה של בית המשפט. יועץ בית הספר יכול לעזור כשמשהו מדאיג אתכם.
כשהקשר בין הורה לילד נתקע, יש גם מרכזי קשר הורים-ילדים של משרד הרווחה. לפי מסמך הכנסת, הם מסגרת למפגשים במצבים של עימות, אלימות או סיכון. לפי כל-זכות, המפגשים מתקיימים בהסכמת שני ההורים או בהפניה של בית משפט, בית דין או עובד סוציאלי. כשיש חשש לפגיעה בקשר בין הורה לילד, או בשלום הילד, בית המשפט לענייני משפחה קובע דיון בבקשה דחופה בתוך 14 ימים, לפי נוהל 2-20 של נשיאת בית המשפט העליון. רעיונות לשיתוף פעולה יומיומי תמצאו בהורות משותפת אחרי הגירושין.
כשהנסיבות משתנות
ילדים גדלים, הורים עוברים דירה או מחליפים עבודה. הסדר שהתאים לגיל שלוש לא תמיד מתאים לגיל שתים עשרה. לפי סעיף 24 לחוק, הסכם בין הורים בעניין הילדים טעון אישור בית המשפט, ומשאושר דינו כדין החלטה שיפוטית.
במזונות, בית המשפט העליון קבע בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) שהלכת 919/15 לבדה אינה שינוי נסיבות. כך מצוטט בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה. בחינה מחודשת דורשת שינוי נסיבות מהותי. איך פותחים הסכם מחדש מוסבר בשינוי הסכם הגירושין.
הסדר טוב הוא הסדר שמתעדכן יחד עם הילדים, בהסכמה ככל האפשר.
שאלות נפוצות
האם אחרי הגירושין אחד ההורים מאבד את האפוטרופסות?
לא. לפי החוק, שני ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם, וזה נשאר כך גם אחרי פרידה. בית משפט יכול להגביל אפוטרופסות רק במקרים חריגים שהחוק מגדיר. ההחלטה על זמני השהות היא עניין נפרד.
האם ילדים מתחת לגיל 6 תמיד נשארים אצל האם?
לא תמיד. חזקת הגיל הרך היא נקודת מוצא שאפשר לסתור כשיש "סיבות מיוחדות". הכלל המנחה הוא טובת הילד. ההצעות לבטל את החזקה לא התקבלו עד כה, לפי מאגר הכנסת.
האם במשמורת משותפת אף הורה לא משלם מזונות?
לא בהכרח. לפי בע"מ 919/15, בגילאי 6 עד 15 החלוקה תלויה ביכולת הכלכלית היחסית של כל הורה ובזמני השהות בפועל. כשיש פער בהכנסות, ייתכן שהורה אחד ישלם לשני גם בהסדר שוויוני.
האם הילד יכול להחליט אצל מי לגור?
הילד לא מחליט, אבל בבית המשפט לענייני משפחה יש לו זכות להישמע, בדרך כלל מגיל 6, לפני השופט או לפני עובד סוציאלי מיחידת הסיוע. ההחלטה הסופית נשארת בידי בית המשפט או בית הדין, לפי טובתו. כדאי לא להעמיד את הילד במצב שבו הוא צריך לבחור בין הוריו.
מה עושים אם המזונות לא מגיעים?
אפשר לבקש מהביטוח הלאומי תשלום לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), או לפתוח תיק מזונות בהוצאה לפועל, אבל לא את שניהם במקביל (למעט גביית הפרשים). הביטוח הלאומי משלם לזוכה ואחר כך גובה מהחייב, והזכאות מותנית במבחן הכנסות. את שאר התנאים כדאי לבדוק באתר המוסד.
הצעד הבא
- לפני שמדברים עם הילדים, תאמו ביניכם מסר משותף, קצר ורגוע.
- רשמו את סדר היום הנוכחי של הילדים: מי מסיע, מי נמצא בבית ומתי. זו נקודת פתיחה טובה להסכם הגירושין.
- אם יש מחלוקת, שקלו פנייה ליחידת הסיוע לפני מאבק משפטי, ובדקו עם איש מקצוע מה מתאים למשפחה שלכם.
- עקבו אחר פסקי דין חדשים בענייני ילדים במדור הפסיקה ושינויי חקיקה במדור חקיקה ועדכונים.
- אם יש אלימות, איומים או חשש לחטיפה, קודם כל ביטחון: איפה מקבלים עזרה מיידית.
מקורות
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ס"ח 380 (17.8.1962), סעיפים 14, 15, 17, 18, 24, 25 (הנוסח המקורי; האמור בסעיף 18 סומן "(א)" בתיקון מס' 14, התש"ע-2010, ותוכנו לא שונה).
- הכנסת, תחום חקיקה ומחקר משפטי, "חזקת הגיל הרך בישראל ובעולם" (20.5.2012).
- הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – ביטול חזקת הגיל הרך), התשפ"ג-2023, פ/2906/25 (20.3.2023).
- מאגר הכנסת (OData): הצעות חוק בנושא חזקת הגיל הרך ומצבן (נבדק 19.10.2026).
- הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים והוריהם, התשפ"ו-2026, פ/6746/25.
- הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "מבחר נתונים על גירושין בישראל" (29.4.2013).
- משרד המשפטים, דוח תקופתי שלישי בדבר יישום אמנת זכויות הילד (2019).
- ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ, "מזונות ילדים בגילאים 6 עד 15 במצבי משמורת משותפת? מבט פרשני וגישורי בעקבות בע"מ 919/15".
- תלה"מ (משפחה קריות) 5320-02-20 פלוני נ' פלונית (15.6.2021).
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות".
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: תנאי זכאות, מי זכאי".
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: המקרים שבהם יופסק תשלום דמי המזונות".
- כל-זכות, "מזונות ילדים" (עודכן 1.1.2026).
- משרד החינוך, חוזר מנכ"ל, הוראת קבע 0436: הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים (6.3.2025).
- משרד החינוך, שפ"י, דורית אלדר-אבידן וחוה ברנע, "ילדים וגירושין" (2002), עמ' 19 עד 34.
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025, ס"ח 3459 (18.11.2025).
- חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, ס"ח 1355 (29.5.1991).
- פרקליטות המדינה, "אודות המחלקה הבינלאומית" (עודכן 20.8.2025).
- חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ס"ח 1537, עמ' 393 (7.8.1995), סעיפים 1(5), 23.
- כל-זכות, "מרכז קשר הורה-ילד" (עודכן 21.12.2025).
- הוראות נוהל של נשיאת בית המשפט העליון מס' 2-20, "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם" (8.10.2020, תוקן לאחרונה 1.8.2023).
- תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, ק"ת 9028 (29.12.2020), תקנות 49 עד 52.
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "הדיון המשפטי וזכות הילד להישמע" (מדריך).