בקצרה: גם אחרי הגירושין שני ההורים נשארים האפוטרופסים של הילדים. לכן החלטות מהותיות עליהם, כמו בית ספר, טיפול רפואי לא שגרתי או דרכון, דורשות ככלל את הסכמת שניכם. החיים בשני בתים עובדים טוב יותר כשיש תוכנית הורות כתובה, ערוץ תקשורת ענייני ודרך מוסכמת לפתור מחלוקות.
במאמר: אילו החלטות צריכות את שניכם, מה לכתוב בתוכנית ההורות, איך מדברים כשקשה, מי יכול לעזור, ומה עושים כשההסדר לא מתקיים. המאמר הוא חלק מהקו ילדים והורות בגירושין, והוא נכתב לאמהות ולאבות באותה מידה.
שני הורים, שני בתים
לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם. הפרידה לא משנה את זה. לפי כל-זכות, גם כשנקבעה משמורת פיזית אצל הורה אחד, היא לא מקנה לו זכות לקבל החלטות מהותיות לבד.
חוברת של השירות הפסיכולוגי הייעוצי של משרד החינוך (שפ"י) מתארת הורות משותפת כיכולת להמשיך לשתף פעולה סביב צורכי הילדים, לשים אותם בראש סדר העדיפויות ולשמור ערוץ תקשורת פתוח. החוברת מציעה לראות את המשפחה אחרי הגירושין כמשפחה "דו-גרעינית": שני בתים, ושני הורים שאחראים לילד. איך נקבעת החלוקה בין הבתים מוסבר במדריך משמורת וזמני שהות.
החלטות שדורשות את שניכם
סעיף 18(א) לחוק קובע שבכל עניין שבאפוטרופסות, שני ההורים חייבים לפעול בהסכמה. ההסכמה יכולה להינתן מראש או בדיעבד, במפורש או במשתמע, וחזקה שהורה הסכים לפעולת ההורה השני כל עוד לא הוכח אחרת. בעניין דחוף, כל הורה רשאי לפעול לבד (כך גם מסכמת כל-זכות).
כמה דוגמאות ממקורות רשמיים:
- חינוך: לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך, אצל הורים פרודים או גרושים הכלל הוא הסכמת שניהם. בהחלטות ארוכות טווח, כמו אבחון, טיפול רפואי או שינוי מגמה, בית הספר פועל לקבל את הסכמת שני ההורים, או החלטה של בית המשפט. בפעילות קצרה, כמו טיול, אם שני ההורים עודכנו לפחות שבועיים מראש והמחלוקת התעוררה סמוך למועד, מספיקה הסכמת הורה אחד לפי טובת הילד.
- בריאות: לפי כל-זכות, בטיפול שגרתי מספיקה הסכמת הורה אחד, אלא אם הצוות יודע שההורה השני מתנגד. בטיפול לא שגרתי, כמו ניתוח, טיפול נפשי או אשפוז, יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שניכם, כל עוד ההמתנה לא פוגעת בילד. במקרה דחוף מספיק הורה אחד, וההורה השני מעודכן בדיעבד.
- דרכון: לפי כל-זכות, להורים פרודים או גרושים נדרשת הסכמת שניהם להוצאת דרכון לילד, בהתייצבות או בטופס הסכמה חתום. החריג: הסכם או פסק דין שמסמיך הורה אחד, או אפוטרופסות בלעדית.
- מקום מגורים: מעבר משמעותי דורש הסכמה או החלטה שיפוטית. על כך במדריך הבא בקו, מעבר דירה עם הילדים.
כשאין הסכמה, אפשר לפנות לבית המשפט. לפי סעיף 19 לחוק, בית המשפט מנסה קודם להביא את ההורים להסכמה. רק אם לא הצליח, ומצא שיש מקום להכריע, הוא מכריע בעצמו או מטיל את ההכרעה על מי שימצא לנכון.
הזכות של כל הורה למידע
לפי החוזר, צוות החינוך חייב להעביר מידע לשני ההורים, אלא אם יש צו שיפוטי אחר. לפי כל-זכות, הורה שכתובתו אינה הכתובת הראשית של הילד יכול לרשום במרשם האוכלוסין "כתובת נוספת למשלוח דואר". אז ביטוח לאומי, רשות המסים, רשות הרישוי והרשות המקומית שולחים גם אליו את הדואר שנוגע לילד. הבסיס לכך הוא סעיף 18(ב) עד (ד) לחוק, שנוסחו ב-2012.
תוכנית הורות כתובה
תוכנית הורות היא לוח הזמנים והכללים של הילדים בשני הבתים. היא יכולה להיות חלק מהסכם הגירושין או הסכם נפרד, וכדי שתחייב מביאים אותה לאישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני (סעיף 24 לחוק). כל-זכות ממליצה לפרט בה, בין היתר:
- חופשות מהמסגרות: חנוכה, פסח והחופש הגדול.
- חגים, כולל חג שנופל סמוך לסוף שבוע.
- מה עושים כשהורה לא יכול לעמוד בזמן שלו מסיבה לא צפויה.
- תיאום כשהורה נוסע לחופשה בלי הילדים, או לחו"ל איתם.
שפ"י מתארת הסדר נפוץ בחגים על בסיס הדדיות: חג מסוים אצל הורה אחד השנה, ואצל השני בשנה הבאה. כדאי לכלול גם ימי הולדת ושמחות משפחתיות, כי לפי החוברת גם הם עלולים להפוך למוקד עימות. ילדים גדלים, והתוכנית צריכה לגדול איתם: שינוי בהסכמה נעשה בכתב ומוגש לאישור, ובלי הסכמה מגישים תביעה. הדרך מוסברת בשינוי הסכם הגירושין.
כל שאלה שנסגרה מראש בתוכנית היא שאלה שלא תצטרכו לנהל עליה משא ומתן מול הילדים.
תקשורת בין ההורים
לפי שפ"י, שני הגורמים המשמעותיים ביותר בהסתגלות ילדים לגירושין הם רמת העימות בין ההורים ויציבות הקשר עם שניהם. החוברת מתארת סימנים לכך שהעימות עולה מדרגה: פגיעה בשמו של ההורה השני מול הילד, ניסיון לקבל מהילד מידע על ההורה השני, או ניסיון ליצור איתו "ברית".
מכאן כמה כללים מעשיים:
- מעבירים מסרים ישירות בין המבוגרים, לא דרך הילד.
- לא שואלים את הילד מה קורה בבית השני.
- כשהעימות גבוה, מצמצמים מגע. לפי החוברת, ככל שרמת העימות עולה, נכון יותר לצמצם את המפגשים בין ההורים ואת הצורך לנהל משא ומתן. ילד גדול יכול לעבור בין הבתים בעצמו, למשל ישר מבית הספר.
על בניית החיים מחדש קראו בהתחלה חדשה, וכשנכנסים לתמונה בן או בת זוג חדשים, בזוגיות חדשה והילדים.
כשצריך עזרה מבחוץ
סדנאות להורים ויחידת הסיוע
לפי כל-זכות, יחידות הסיוע של משרד הרווחה שליד בתי המשפט מפעילות סדנאות מידע חינמיות להורים בהליכי פרידה: ארבעה מפגשים, עד 15 משתתפים, והתכנים חסויים (הסדנאות מופיעות גם באתר משרד הרווחה). יחידת הסיוע היא גם המקום שבו מתקיימות הפגישות במסגרת יישוב סכסוך ומהו"ת.
תיאום הורי
לפי דוח מבקר המדינה (2019), תוכנית התיאום ההורי של משרד הרווחה היא "מודל התערבות מובנה וממוקד" שנועד לעזור להורים מסוכסכים לנהל דיאלוג הורי ולהגיע להחלטות משותפות על הילדים. לפי הדוח, ההפניה אליה נעשית רק דרך ערכאה שיפוטית, היא מותנית בהקפאת ההתדיינות, וכרוכה בהשתתפות עצמית. לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת (דצמבר 2019), זה היה פיילוט בשש תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי, והוחלט להרחיב אותו.
לפי דוח חופש המידע של משרד הרווחה לשנת 2024 (עמ' 25), התוכנית פועלת היום כשירות אזורי בתחנות לטיפול זוגי ומשפחתי: ב-2024 פעלו 22 יחידות של תיאום הורי, שנתנו שירות ל-495 מקבלי שירות. הדוח אינו מפרט את תנאי ההפניה ואת העלות. יש רשויות שמפרסמות את השירות, למשל עיריית תל אביב-יפו. לכן כדאי לברר ביחידת הסיוע או במחלקה לשירותים חברתיים אם השירות פועל באזור שלכם.
מרכזי קשר הורה-ילד
לפי כל-זכות, מרכז קשר הוא מקום של משרד הרווחה, שמאויש בעובדים סוציאליים. הוא משמש למפגשים כשנדרש פיקוח או כשיש סיכון לילד, לחידוש קשר שנותק, וגם למניעת עימותים במעבר הילדים בין ההורים. המפגשים מתקיימים בהסכמת שני ההורים או בהפניה של בית משפט, בית דין או עובד סוציאלי, בדרך כלל פעם בשבוע לשעה עד שעתיים. על החלטה להפנות למרכז קשר אפשר לערער.
כשההסדר לא מתקיים
הסדר שאושר מחייב את שני ההורים. לפי כל-זכות, כשהורה לא מגיע לזמני השהות שלו, אפשר לבקש מבית המשפט או מבית הדין אכיפה, קנס על כל הפרה, החזר הוצאות שנגרמו בגלל ההפרה או הגדלת מזונות. כשהורה לא מאפשר להורה השני לפגוש את הילדים, אפשר לפנות לעובד סוציאלי לפי חוק ולערכאה, שרשאית להטיל קנס על כל הפרה. בהפרה עקבית אפשר לבקש לשנות את ההסדר, ובמקרים קיצוניים גם את המשמורת.
סרבנות קשר וניכור הורי
לפעמים הבעיה היא לא הורה שמפר, אלא ילד שמסרב ללכת. זה נושא שנוי במחלוקת. לפי דוח מבקר המדינה, יש אנשי מקצוע שמכנים את התופעה "ניכור הורי", כלומר מעשה מכוון של הורה אחד לנתק את הילד מההורה השני. אחרים סבורים שהימנעות ילד מקשר יכולה לנבוע מסיבות שונות, חלקן מוצדקות, כמו התרחקות מהורה פוגע, ולעיתים היא הזדהות רגילה מבחינה התפתחותית. לפי הדוח, יש הסכמה על דבר אחד: ילדים שמנותקים מהורה נמצאים בסיכון רגשי גבוה, וחשוב להתערב מוקדם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת (2019) מצא שאין הגדרה מוסכמת למושג, והדגיש בדיקה מעמיקה אם יש אלימות במשפחה או סיבה אחרת לנתק.
גם חוברת שפ"י מונה כמה סיבות אפשריות לנתק: התנהגות פוגענית של ההורה בעבר, מעורבות יתר של הילד בסכסוך, הסתה של ההורה השני או "ברית" של הילד עם אחד ההורים. לכן אין תשובה אחת מראש, ואנשי מקצוע בודקים כל משפחה לגופה.
בבתי המשפט לענייני משפחה חל מאז 2020 נוהל 2-20 של נשיאת בית המשפט העליון, שנקבע כהוראת קבע ב-2023. לפיו, בקשה דחופה להבטחת הקשר בין הורה לילד, או למניעת פגיעה במוגנות הילד, נקבעת לדיון בתוך 14 ימים, אלא אם בית המשפט מנמק מדוע אינה מתאימה למסלול הזה. הנוהל מזכיר את שני הצדדים: זכות הילד לקשר עם שני הוריו, וזכותו למוגנות כשיש חשש לפגיעה או לאלימות. לפי כל-זכות, ערכאות דתיות לא כפופות לחובת הדיון בתוך 14 ימים. בכנסת הונחה הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים והוריהם, שמציעה לעגן בחוק דיון בתוך 14 ימים. לפי מאגר הכנסת, נכון לפרסום זה היא לא התקבלה.
אם ילד מסרב בגלל אלימות או פחד, בטיחותו קודמת לכל הסדר, ומפגשים צריכים להיות בטוחים, לפעמים בפיקוח במרכז קשר. מידע ועזרה מיידית תמצאו בדף בטיחות ואלימות במשפחה.
שאלות נפוצות
ההורה שהילדים גרים אצלו מחליט לבד על בית הספר?
לא. לפי כל-זכות, משמורת פיזית אצל הורה אחד לא מקנה לו זכות להחליט לבד בעניינים מהותיים, ובתי המשפט כללו בהם את מוסד החינוך והזרם החינוכי.
אפשר לקחת את הילד לפסיכולוג בלי ההורה השני?
טיפול נפשי נחשב טיפול לא שגרתי, ולכן לפי כל-זכות יש לעשות מאמץ לקבל את הסכמת שני ההורים, כל עוד ההמתנה לא פוגעת בילד. במחלוקת, בית המשפט מכריע לפי טובת הילד.
מה קורה אם ההורה השני לא עונה לבית הספר?
לפי חוזר משרד החינוך, אם בית הספר שלח מידע לשני ההורים ואחד מהם לא הגיב בזמן סביר, חזקה שהוא מסכים, בהתאם לסעיף 18 לחוק.
מי משלם על תיאום הורי?
לפי דוח מבקר המדינה מ-2019, התוכנית של משרד הרווחה הייתה כרוכה בהשתתפות עצמית של ההורים. התנאים היום עשויים להיות שונים. על חלוקת ההוצאות השוטפות של הילדים קראו במזונות ילדים.
מקורות
- חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ס"ח 380 (17.8.1962), סעיפים 14, 15, 18, 19, 24 (הנוסח המקורי; האמור בסעיף 18 סומן "(א)" בתיקון מס' 14, התש"ע-2010, ותוכנו לא שונה).
- חוק כתובת נוספת למשלוח דואר לקטין (תיקוני חקיקה), התשע"ב-2012, ס"ח 2333, עמ' 142 (23.1.2012), סעיף 1 (סעיף 18(ב) עד (ה) לחוק הכשרות).
- כל-זכות, "אפוטרופסות על ילדים" (עודכן 15.7.2026).
- כל-זכות, "קבלת החלטות מהותיות בנוגע לילד להורים בנפרד" (עודכן 15.12.2025).
- כל-זכות, "הסכמה של הורים בנפרד לטיפול רפואי או פסיכולוגי בילד" (עודכן 23.12.2025).
- כל-זכות, "הוצאת דרכון לקטין" (עודכן 7.1.2026).
- כל-זכות, "קבלת מידע מהרשויות בנוגע לילד להורים בנפרד" (עודכן 15.12.2025).
- משרד החינוך, חוזר מנכ"ל, הוראת קבע 0436: הקשר בין מוסדות החינוך ובין הורים פרודים או גרושים (6.3.2025), סעיפים 2.11, 2.12, 3.4.
- משרד החינוך, שפ"י, דורית אלדר-אבידן וחוה ברנע, "ילדים וגירושין" (2002), עמ' 19 עד 34.
- כל-זכות, "חלוקת זמני שהות של הורים בנפרד עם ילדיהם" (עודכן 24.12.2025).
- כל-זכות, "סדנאות מידע להורים בהליכי פרידה וגירושין מטעם יחידות הסיוע שליד בתי המשפט" (עודכן 17.12.2025).
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "שירות יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים" (עודכן 24.5.2026).
- מבקר המדינה, דוח שנתי 69ב (2019), "טיפול המדינה במשפחות בהליכי גירושין ופירוד", עמ' 1408, 1445.
- הכנסת, מרכז המחקר והמידע, "מדיניות לטיפול במצבי ניכור הורי: מבט משווה" (16.12.2019), עמ' 2 עד 3, 20 עד 21.
- משרד הרווחה והביטחון החברתי, "דו"ח חופש המידע לשנת 2024" (פורסם 30.6.2025), עמ' 25.
- עיריית תל אביב-יפו, "שירותים טיפוליים ייחודיים" (נבדק 19.10.2026).
- כל-זכות, "מרכז קשר הורה-ילד" (עודכן 21.12.2025).
- הוראות נוהל של נשיאת בית המשפט העליון מס' 2-20, "טיפול בתי המשפט לענייני משפחה בהליכים דחופים שעניינם חשש לפגיעה במוגנותם של ילדים והבטחת הקשר בין הורים לילדיהם" (8.10.2020, תוקן לאחרונה 1.8.2023).
- כל-זכות, "הליכים דחופים להבטחת הקשר בין הורים וילדיהם והגנה על ילדים" (עודכן 15.1.2026).
- הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים והוריהם, התשפ"ו-2026, פ/6746/25 (הונחה על שולחן הכנסת 1.6.2026).
- מאגר הכנסת (OData): הצעות חוק "הבטחת קשר בין ילדים והוריהם" ומצבן (נבדק 19.10.2026).
