אם שניכם יהודים ונישאתם בנישואים אזרחיים בחו"ל, למשל בקפריסין, בפראג או בטקס מקוון של מדינת יוטה, את הגירושין עצמם מסדר בישראל ככלל בית הדין הרבני. אם רק אחד מכם יהודי, אם אתם בני דתות שונות, או אם אחד מכם אינו שייך לעדה דתית מוכרת, פונים לבית המשפט לענייני משפחה. כשאחד מכם בן דת מוכרת, בית הדין הדתי מתבקש לקבוע אם צריך גם גירושין לפי הדין הדתי.
בכתבה נעבור על הערכאה המוסמכת לפי הדת של כל אחד מכם, על החוק משנת 1969 שמסדיר את "המקרים המיוחדים", על ההבדל בין רישום במרשם האוכלוסין לבין תוקף הנישואים, ועל גירושין שנערכים בחו"ל. הכתבה היא חלק מהמדריך ההליך המשפטי בגירושין, והיא מידע כללי בלבד.
מי דן בגירושין שלכם
בישראל אי אפשר להינשא בנישואים אזרחיים, ולכן גם אין מסלול גירושין אזרחי אחד לכולם. לפי כל-זכות, מה שקובע הוא הדת של שני בני הזוג, ולא המקום שבו נישאו:
- שניכם יהודים: בית הדין הרבני.
- שניכם מוסלמים, דרוזים או בני אותה עדה נוצרית מוכרת: בית הדין הדתי של העדה.
- בני דתות שונות, או שאחד מכם אינו שייך לעדה מוכרת: בית המשפט לענייני משפחה, בבקשה להתרת נישואין.
- שניכם חסרי דת: בית המשפט לענייני משפחה, או רשם הזוגיות אם נרשמתם בברית זוגיות.
- בני זוג מאותו מין: בית המשפט לענייני משפחה.
כשיש ספק לגבי השתייכותו הדתית של אחד מכם, החוק קובע שגם אז בית המשפט פונה לראש בית הדין הדתי, כפי שיוסבר בהמשך.
השאלה הראשונה היא לא איפה התחתנתם, אלא מה הדת של כל אחד מכם לפי הדין. היא קובעת אם תפנו לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.
שני בני זוג יהודים
לפי סעיף 1 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ענייני נישואין וגירושין של יהודים בישראל, אזרחים או תושבים, נתונים לשיפוטם הייחודי של בתי הדין הרבניים. לפי כל-זכות, הכלל הזה חל גם על יהודים שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל. על החלוקה בין הערכאות קראו בכתבה בית דין או בית משפט?.
בדרך כלל הליך פשוט יותר
כל-זכות מתארת הבדל מעשי: כשבני זוג יהודים לא נישאו כדת משה וישראל, ברוב המקרים אין צורך להוכיח "עילת גירושין", כלומר סיבה שמצדיקה גירושין לפי ההלכה. די שתביעו את רצונכם להתגרש. במקרים מסוימים בית הדין אף מוותר על סידור גט.
גט שמסדרים מספק, כשלא ברור אם נוצר קשר נישואין לפי ההלכה, מכונה "גט לחומרא" (המונח מופיע, למשל, בהחלטת בית דין רבני שמובאת ברע"א 8256/99). אם יסודר גט בתיק שלכם, בית הדין מכריע. כל-זכות מביאה שני מצבים שבהם בית הדין עשוי לקבוע שאין צורך בגט: אישה שמתכוונת להינשא בעתיד לכהן ואומרת זאת לדיינים לפני סידור הגט, ונישואים שנערכו בלי נוכחות פיזית של בני הזוג במדינה שבה נרשמו ("נישואי פרגוואי"). על הטקס עצמו ועל ההגבלות שאחריו קראו בהגט וסידורו.
לפני שמגישים
לפי כל-זכות, בחלק מבתי הדין אי אפשר להתגרש אם בספח תעודת הזהות אינכם רשומים כנשואים. מי שלא רשם את הנישואים בארץ יצטרך לעשות זאת קודם (פירוט בהמשך).
כששניכם גרים בישראל ואין הסכמה, מגישים קודם בקשה ליישוב סכסוך: יישוב סכסוך ופגישות מהו"ת. רכוש, מזונות וילדים יכולים להידון גם בבית המשפט לענייני משפחה, ומכאן מרוץ הסמכויות. אם יש אלימות, איומים או חשש לביטחון, קראו את העמוד בטיחות ואלימות במשפחה.
זוג מעורב או חסר דת
כאן חל חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969. הוא אינו חל כששני בני הזוג יהודים, וככלל גם לא כששניהם בני אותה עדה מוכרת אחרת. במקור, נשיא בית המשפט העליון קבע איזו ערכאה תדון. תיקון משנת 2005 העביר את הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה, וקבע מתי יש לו סמכות מבחינה בין-לאומית: למשל כששני בני הזוג אזרחי ישראל, או כשמקום מושבו של המשיב בישראל.
הפנייה לבית הדין הדתי
לפי סעיף 3 לחוק, כפי שתוקן ב-2005 וב-2009 (תיקון מס' 3), כשאחד מבני הזוג יהודי, מוסלמי, דרוזי או בן עדה נוצרית מוכרת, או כשיש ספק בהשתייכותו, סגן נשיא בית המשפט או שופט מוסמך פונה בכתב לראש בית הדין הדתי. לגבי יהודים זה נשיא בית הדין הרבני הגדול. השאלה היא אם יש צורך בגירושין לפי הדין הדתי, "ולו מספק", כדי שבן הזוג שהדין הזה חל עליו יוכל להינשא מחדש.
- ראש בית הדין מוסר קביעה מנומקת בתוך שלושה חודשים. אפשר להאריך בשלושה חודשים נוספים לצורך בירור העובדות.
- אם נקבע שיש צורך בגירושין, הבקשה עוברת לבית הדין הדתי כדי שיקבע מועד לגירושין. ההעברה אינה נותנת לו סמכות בעניינים הכרוכים בגירושין, כמו רכוש, ילדים ומזונות.
- אם נקבע שאין צורך, או שלא נמסרה קביעה בזמן, בית המשפט לענייני משפחה דן בבקשה בעצמו.
הדין שחל והגשת הבקשה
כשבית המשפט דן בעצמו, סעיף 5 לחוק קובע סדר: הדין של מקום המושב המשותף, אחריו מקום המושב המשותף האחרון, האזרחות המשותפת ומקום עריכת הנישואים. בנוסף, "הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין". לפי אתר הרשות השופטת, בקשה בהסכמה אפשר להגיש בלי עורך דין, ובמסגרתה לדון גם במשמורת, במזונות ובחלוקת רכוש. בקשה שלא בהסכמה מתחילה בבקשה ליישוב סכסוך.
חסרי דת ובני זוג מאותו מין
בני זוג ששניהם רשומים כחסרי דת רשאים, בתנאים שבחוק, לערוך בישראל ברית זוגיות לפי חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010. כששניהם מסכימים לסיים אותה, פונים לרשם הזוגיות (סעיף 10 לחוק). כשרק אחד רוצה, פונים לבית המשפט לענייני משפחה (כל-זכות). בני זוג מאותו מין שנישאו בחו"ל ונרשמו כנשואים פונים גם הם לבית המשפט לענייני משפחה. לפי כל-זכות, סמכותו לגרש אותם טרם עוגנה בחוק או בפסיקת בית המשפט העליון.
רישום אינו קובע תוקף
לפי כל-זכות, אזרח או תושב שנישא בחו"ל צריך לדווח על כך למרשם האוכלוסין בתוך 30 ימים. רושמים בלשכת רשות האוכלוסין, עם תעודת נישואין מקורית ומאומתת (חותמת אפוסטיל או אימות בנציגות ישראל) ותרגום נוטריוני כשצריך. הרישום עצמו אינו כרוך באגרה.
הרישום נעשה על סמך תעודה ציבורית, לפי נוהל רשות האוכלוסין 2.11.0001. לפי סעיף 3 לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, הרישום הוא "ראיה לכאורה" רק לחלק מהפרטים. בית המשפט העליון חזר וקבע שהמצב האישי אינו ביניהם, ושהרישום שלו אינו אפילו ראיה לכאורה (עע"ם 7368/22, 7.3.2023). במילים פשוטות: הרישום במרשם הוא דבר אחד, והשאלה אם הנישואים תקפים, ולאיזה עניין, היא דבר אחר. בית המשפט העליון קבע בעבר שנישואים אזרחיים בחו"ל יכולים להקים חובת מזונות (רע"א 8256/99, 10.12.2003), ושמי שנישאה כך היא "בת זוג" לעניין חוק הירושה (בע"מ 9607/03, 29.11.2006).
נישואים מקוונים ביוטה
יש בני זוג שנישאו בטקס בווידאו, כשעורכת הטקס ביוטה שבארצות הברית והם בישראל. בית המשפט לעניינים מנהליים במרכז קבע (עת"מ (מרכז) 12316-03-21, 8.7.2022) שפקיד הרישום צריך לרשום זוג כזה כנשוי לפי תעודה ציבורית מאומתת. בית המשפט העליון דחה את ערעורי המדינה על פסק הדין הזה ועל פסק דין דומה מירושלים (עע"ם 7368/22 ועע"ם 7375/22, 7.3.2023). הוא קבע שפקיד הרישום אינו מכריע במקום עריכת הטקס כשהוצגה לו תעודה ציבורית תקינה, והדגיש שההכרעה אינה נוגעת לתוקף הנישואים. מה המשמעות של נישואים כאלה בתיק גירושין, למשל אם יידרש גט, מכריעה הערכאה שדנה בתיק.
גירושין בחו"ל ורישומם
לפי כל-זכות, אם החוק במדינה שבה נישאתם מאפשר לכם להתגרש בה, אפשר להתגרש שם בלי לפנות לבית הדין בישראל, ואחר כך לרשום את הגירושין בארץ. האם המדינה ההיא מאפשרת זאת לבני זוג שגרים בישראל, תלוי בדין שלה.
לפי נוהל רשות האוכלוסין 2.11.0001 (עודכן 20.7.2021) וכל-זכות:
- לרישום גירושין שנערכו בחו"ל שני בני הזוג מתייצבים בלשכה, ושניהם צריכים להסכים לעדכון בפני פקיד הרישום. בקשה על גירושין חד-צדדיים מועברת לחוות דעת של אגף המרשם.
- מציגים תעודת גירושין מקורית ומאומתת, עם תרגום נוטריוני לעברית (תעודה בערבית אינה צריכה תרגום).
- גירושין שנערכו באחת השגרירויות בישראל אינם מתקבלים לרישום.
- השירות אינו כרוך באגרה.
מי שמתגרשים בהסכמה, בארץ או בחו"ל, מסדירים בדרך כלל גם את הרכוש והילדים בהסכם גירושין.
שאלות נפוצות
נישאנו בקפריסין. אפשר להתגרש בבית המשפט?
אם שניכם יהודים, את הגירושין עצמם מסדר בית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בנושאים הנלווים, כמו כסף ורכוש בגירושין וילדים והורות בגירושין.
חייבים גט אחרי נישואים אזרחיים?
לא תמיד. בזוג יהודי, בית הדין הרבני מכריע אם לסדר גט, ולפעמים מוותר עליו. בזוג מעורב, ראש בית הדין הדתי קובע אם יש צורך בגירושין לפי הדין הדתי, "ולו מספק", ואם לא, בית המשפט לענייני משפחה מתיר את הנישואים.
לא רשמנו את הנישואים בארץ. מה עכשיו?
לפי כל-זכות, חלק מבתי הדין דורשים שתהיו רשומים כנשואים לפני הגירושין. הרישום נעשה בלשכת רשות האוכלוסין עם התעודה המאומתת, ללא אגרה.
אחד מאיתנו גר בחו"ל. אפשר להתגרש כאן?
בבית המשפט לענייני משפחה מספיקה אחת מהזיקות שבסעיף 2 לחוק משנת 1969, למשל ששניכם אזרחי ישראל, או שמקום מושבו של המבקש בישראל והוא גר בה שנה לפחות בסמוך להגשה. בבית הדין הרבני, סעיף 1 לחוק משנת 1953 חל על יהודים בישראל שהם אזרחי המדינה או תושביה.
מקורות
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, ס"ח התשי"ג, עמ' 165, סעיפים 1 ו-2 (נוסח מקורי). fs.knesset.gov.il
- חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים), התשכ"ט-1969, ס"ח התשכ"ט, עמ' 248 (נוסח מקורי, סעיפים 1, 5 ו-6). fs.knesset.gov.il
- חוק שיפוט בעניני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקוני חקיקה), התשס"ה-2005, ס"ח 2025, עמ' 942 (10.8.2005). fs.knesset.gov.il
- חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית) (תיקון מס' 3), התש"ע-2009, ס"ח 2219, עמ' 285 (23.12.2009). fs.knesset.gov.il
- חוק ברית הזוגיות לחסרי דת, התש"ע-2010, ס"ח 2235, עמ' 428 (22.3.2010). fs.knesset.gov.il
- חוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, ס"ח התשכ"ה, עמ' 270, סעיפים 2, 3 ו-17 (נוסח מקורי). fs.knesset.gov.il
- עע"ם 7368/22 ועע"ם 7375/22 (7.3.2023). supremedecisions.court.gov.il
- רע"א 8256/99 (10.12.2003). supremedecisions.court.gov.il
- בע"מ 9607/03 (29.11.2006). supremedecisions.court.gov.il
- הרשות השופטת, "בקשה להתרת נישואין בהסכמה" (עודכן 9.9.2026). gov.il
- רשות האוכלוסין וההגירה, נוהל 2.11.0001, "נוהל ביצוע שינויים ותיקונים במצב אישי (נישואין/גירושין/התאלמנות)" (עודכן 20.7.2021). gov.il
- כל-זכות, "גירושין בין בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים" (עודכן 20.10.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "גירושין בהסכמה בין יהודים" (עודכן 26.5.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "התרת נישואין" (עודכן 31.5.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "התרת ברית הזוגיות לחסרי דת" (עודכן 24.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "גירושין של בני זוג מאותו מין" (עודכן 2.3.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "רישום נישואים אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל" (עודכן 1.7.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "רישום נישואים אזרחיים שנערכו באופן מקוון" (עודכן 17.12.2025), לעניין עת"מ (מרכז) 12316-03-21 (8.7.2022). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "שינוי מצב אישי במרשם האוכלוסין עקב נישואין, גירושין או התאלמנות" (עודכן 25.1.2026). kolzchut.org.il
