הסכם גירושין הוא מסמך שבו שניכם מסדירים יחד את מה שהנישואין משאירים פתוח: הגט, הילדים, המזונות, הרכוש והחובות. כדי שיחייב, הוא צריך אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני. האישור נותן לו "תוקף של פסק דין", כלומר אפשר לאכוף אותו כמו כל פסק דין אחר.
כאן נעבור על תוכן ההסכם, על האישור והדיון, על גישור וייעוץ נפרד, על טעויות נפוצות ועל שינוי אחרי האישור. זהו שלב אחד מתוך ההליך המשפטי בגירושין, והוא נכתב לשני בני הזוג באותה מידה.
מה נכנס להסכם
לפי כל-זכות, הסכם גירושין יכול לעסוק בכל עניין שקשור לסיום החיים המשותפים. בפועל, רוב ההסכמים מתייחסים לנושאים הבאים.
הגט
ההסכם צריך לכלול התייחסות לסידור הגט. בית הדין הרבני אינו מסדר גט לבני זוג שעדיין גרים תחת קורת גג אחת (כל-זכות, גירושין בהסכמה), ולכן כדאי לקבוע בהסכם גם מי עוזב את הדירה ומתי. הטקס עצמו מוסבר בכתבה הגט וסידורו.
הילדים: משמורת, זמני שהות והחלטות
החלק הזה קובע אצל מי הילדים גרים, איך מתחלקים זמני השהות (הזמנים שכל הורה נמצא עם הילדים), ואיך תתקבלנה החלטות על חינוך או על נסיעה לחו"ל. הסכמים רבים כוללים גם מנגנון ליישוב מחלוקות עתידיות בעניין הילדים. על האפשרויות עצמן: משמורת וזמני שהות.
מזונות ילדים
ההסכם קובע כמה ישולם ולמי. הסכם בין הורים על מזונות ילדים מחייב את הילד רק אחרי שהערכאה המוסמכת אישרה אותו (כל-זכות, מזונות ילדים). איך נקבע הסכום: מזונות ילדים.
רכוש, הדירה ופנסיה
כאן מחלקים את מה שנצבר בנישואין: דירה, רכב, חסכונות וחשבונות בנק, וגם זכויות סוציאליות כמו פנסיה. על מי שנישאו אחרי 1.1.1974 ולא קבעו אחרת בהסכם ממון או בהסכם הגירושין חל הסדר איזון משאבים שבחוק. כלומר, ההסכם הוא המקום לקבוע חלוקה אחרת, בהסכמה. הרקע: איזון משאבים והדירה המשותפת.
בפנסיה אפשר להיעזר באקטואר (מומחה לחישובי פנסיה) או להסכים על סכום אחר, ולכתוב אותו בהסכם. אחרי האישור צריך לרשום את פסק הדין אצל הגוף המשלם, והרישום הוא תנאי לקבלת החלק (כל-זכות, חלוקת פנסיה). להרחבה: פנסיה וחסכונות בגירושין.
חובות
הסכמים כוללים בדרך כלל גם חלוקה של חובות ומשכנתאות. ההסכם מסדיר את היחסים ביניכם. אם לקחתם הלוואה יחד או חתמתם כערבים, בררו מול הבנק או הנושה איך ההסכם משפיע על ההתחייבות כלפיו. ראו חובות אחרי הגירושים.
מה יקרה בהמשך
אפשר להסכים שמחלוקות בעניינים מסוימים יוכרעו אחרי הגירושין (כל-זכות). כדאי גם לחשוב מראש מה יקרה כשהילדים יגדלו, כשאחד מכם יעבור דירה או כשההכנסות ישתנו, ולכתוב איך תדברו על זה: שיחה, גישור, ורק אחר כך ערכאה שיפוטית.
מי מאשר ואיך
איפה מגישים
מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני שבאזורו נמצא מקום המגורים המשותף שלכם, או האחרון שהיה לכם (כל-זכות). בבית המשפט, לפי הרשות השופטת, המקום האחרון קובע רק אם אחד מכם עדיין גר בו. אחרת מגישים במחוז שבו גר המגיש. איך בוחרים בין הערכאות: בית דין או בית משפט?
בבית המשפט לענייני משפחה
מגישים בקשה משותפת לאישור. לפי הרשות השופטת, טופס הבקשה הוא דוגמה ואין חובה להשתמש בו. מצרפים עותק חתום של ההסכם וטופס "הרצאת פרטים" (טופס 3 בתקנות) ששניכם חותמים עליו, ומשלמים אגרה, או מבקשים פטור בגלל קושי כלכלי. אחרי האישור מגישים את ההסכם המאושר לבית הדין הרבני, לצורך הגירושין וסידור הגט.
בבית הדין הרבני
אפשר גם לבקש מבית הדין הרבני לאשר בעצמו הסכם שעדיין לא אושר. פותחים תיק, ממלאים טופס בקשה, מצרפים צילומי תעודות זהות עם ספח ועותק חתום של ההסכם, ומשלמים אגרה. אם כבר שולמה אגרה על הליך גירושין בבית הדין, אין צורך באגרה נוספת, ואפשר לבקש פטור במצב כלכלי קשה. בית הדין בודק גם שההסכם אינו מעורר קשיים הלכתיים, וקובע מועד לאישור גם כשההסכם כבר אושר בבית המשפט (כל-זכות, גירושין בהסכמה).
מה קורה בדיון
הדיון נערך בדלתיים סגורות. השופט או הדיין מוודאים שחתמתם מרצונכם החופשי, מסבירים את ההסכם ובודקים שאתם מבינים אותו. הם מתמקדים בעיקר בסעיפים על הילדים, בודקים שההסכם לטובתם, ויכולים לבקש שינויים כתנאי לאישור (כל-זכות). כך קובעת גם תקנה 43(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020. לפי תקנה 57, בית המשפט גם מברר אם הילד נשמע, ויכול להפנות את ההורים ליחידת הסיוע.
אישור בלי להגיע לדיון
ככלל, שניכם מוזמנים לדיון ומגיעים עם תעודות זהות. בבית המשפט לענייני משפחה, לפי תקנה 43(ב), אם אחד הצדדים אינו יכול להתייצב, בית המשפט רשאי לערוך את הבירור באמצעות עורך הדין שלו או בדרך אחרת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. זה חריג, לא מסלול רגיל. בבית הדין הרבני, לפי חוברת המידע של בתי הדין, צריך להגיע לדיונים שנקבעו, ולא מצאנו כלל רשמי מפורסם על אישור בלי התייצבות. לכן כדאי לברר מראש במזכירות.
גישור וייעוץ נפרד
מה גישור נותן
גישור הוא שיחה מובנית עם צד שלישי ניטרלי שעוזר לכם לנסח הסכמות. בפגישות המהו"ת ביחידת הסיוע, אחרי בקשה ליישוב סכסוך, מקבלים מידע על דרכים להסכמה, ובהן גישור, ייעוץ וטיפול משפחתי. הסכמה שהושגה בתוך ההליך אפשר להביא לבית המשפט או לבית הדין כדי לתת לה תוקף של פסק דין. את שכר הטרחה של מגשר חיצוני משלמים הצדדים, ומי שזכאי לסיוע משפטי עשוי לקבל השתתפות בו. עוד על השלב הזה: יישוב סכסוך ומהו"ת.
כשעובד יחידת הסיוע פועל כמגשר, הדברים שאמר חסויים ולא יובאו לפני בית המשפט או בית הדין, אלא בהסכמתו ובוויתור של הצדדים. אם ההסכם נוסח בעזרת מגשר, הוא רשאי להגיע גם לדיון האישור.
עורך דין לכל אחד מכם
אין חובה להיות מיוצגים כדי לאשר הסכם. ועדיין, מגשר אינו מייצג אף אחד מכם. לכן כדאי שכל אחד יתייעץ בנפרד עם עורך דין משלו לפני החתימה. גם יחידות הסיוע חייבות לתת לכם הזדמנות להתייעץ עם עורכי דין לפני שאתם מקבלים על עצמכם התחייבות משפטית (כל-זכות).
הסיוע המשפטי של משרד המשפטים כולל גם עריכת הסכמי גירושין ואישורם, ובענייני משפחה נבדקת רק ההכנסה של המבקשים עצמם. אם יש אלימות, איומים או לחץ לחתום, זכרו שהסכמה חופשית היא תנאי לאישור, ופנו לעמוד בטיחות ואלימות במשפחה.
טעויות נפוצות
סעיפים עמומים
"זמני שהות נרחבים" או "לפי הצורך" נשמעים גמישים, אבל כשיש מחלוקת קשה לדעת מה בדיוק סוכם. עדיף לכתוב ימים, שעות, חגים וחופשות, ומי מסיע. גם בכסף כדאי לכתוב סכום, מועד ודרך תשלום.
נכסים שנשכחו או הוסתרו
קרן השתלמות, קופת גמל, חשבון בחו"ל או מניות בעסק נשכחים בקלות. הכינו רשימה מלאה של נכסים וחובות לפני שמנסחים. הסתרה מכוונת היא גם סיכון: לפי כל-זכות, חתימה בחוסר תום לב תוך הסתרת פרטים מהותיים, למשל חשבון בנק, היא אחת הדוגמאות לעילה לביטול ההסכם.
מזונות שאינם מציאותיים
סכום גבוה מדי מוביל לחובות, וסכום נמוך מדי עלול שלא לשקף את צורכי הילדים. לפי כל-זכות, אם הערכאה שאישרה את ההסכם לא בחנה כראוי את צורכי הילד, אפשר לתבוע שינוי של סכום המזונות. כלומר, סכום שלא נבנה על הצרכים האמיתיים אינו בהכרח סופי, לאף אחד מהצדדים.
הסכם טוב הוא הסכם ששניכם מבינים, שאפשר לקיים אותו בפועל, ושלא משאיר נכס או החלטה על הילדים בלי מענה.
שינויים אחרי האישור
אחרי האישור, ההסכם הוא פסק דין. אפשר לאכוף אותו בהוצאה לפועל, ובעניין מזונות גם מול הביטוח הלאומי. הסדרי ילדים וחיובי רכוש אפשר לאכוף גם בצו לפי פקודת בזיון בית המשפט (כל-זכות).
כדי לשנות את ההסכם בהסכמה, פונים לבית המשפט או לבית הדין שאישרו אותו ומגישים בקשה לתיקון או לשינוי. בלי הסכמה, הכול תלוי בנושא. מזונות ילדים וזמני שהות אפשר לשנות בכל עת, אם הנסיבות מצדיקות זאת וטובת הילד דורשת. בשינוי מזונות צריך בדרך כלל להראות שינוי נסיבות מהותי שלא היה צפוי, ושהשארת הסכום על כנו לא תהיה צודקת. גם לפני תביעה כזו מגישים בקשה ליישוב סכסוך (כל-זכות, שינוי סכום מזונות).
חלוקת רכוש, לעומת זאת, כמעט לא נפתחת מחדש. ביטול הסכם אפשרי רק במקרים נדירים, כמו תרמית, כפייה, הטעיה או עושק (כל-זכות, ביטול הסכם). הפירוט המלא בכתבה שינוי הסכם גירושין.
שאלות נפוצות
חייבים עורך דין כדי לאשר הסכם גירושין?
לא. לפי כל-זכות אין חובת ייצוג, לא בבית המשפט לענייני משפחה ולא בבית הדין הרבני. עם זאת, ההסכם משפיע עליכם שנים קדימה, ולכן כדאי שכל אחד מכם יתייעץ לפחות פעם אחת עם עורך דין משלו.
אפשר לאשר בבית המשפט ולהתגרש בבית הדין הרבני?
כן. אחרי האישור בבית המשפט לענייני משפחה מגישים את ההסכם המאושר לבית הדין הרבני עם בקשה מוסכמת לגירושין. בית הדין קובע מועד לאישור משלו, בודק את ההסכם מבחינה הלכתית, ואז קובע מועד לסידור הגט.
מה עושים כשאחד הצדדים לא מקיים את ההסכם?
הסכם מאושר הוא פסק דין, ולכן אפשר לפתוח תיק בהוצאה לפועל. במזונות אפשר לפנות גם לביטוח הלאומי. הפירוט בכתבה על שינוי הסכם.
אפשר לערער על אישור ההסכם?
כן, אבל זה קשה, כי פסק הדין ניתן בהסכמה. על בית המשפט לענייני משפחה מערערים לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מיום שהומצא פסק הדין (תקנה 45 לתקנות). על בית הדין הרבני האזורי מערערים לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין (חוברת המידע של בתי הדין).
מקורות
- כל-זכות, "אישור הסכם גירושין בין יהודים" (עודכן 31.5.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "גירושין בהסכמה בין יהודים" (עודכן 26.5.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "ביטול הסכם גירושין בין יהודים" (עודכן 9.9.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "מזונות ילדים" (עודכן 1.1.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים" (עודכן 17.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "הסדר איזון משאבים" (עודכן 18.1.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "חלוקת פנסיה בין בני זוג שנפרדו" (עודכן 24.8.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים" (עודכן 21.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "סיוע משפטי מטעם משרד המשפטים בתחום משפחה ומעמד אישי" (עודכן 2.3.2025). kolzchut.org.il
- תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, ק"ת 9028, עמ' 1138 (29.12.2020), תקנות 43, 45 ו-57. רשומות
- הרשות השופטת, "בקשה לקבלת אישור הסכם גירושין או אישור הסכם ממון בין בני זוג" (עודכן 16.9.2026). gov.il
- בתי הדין הרבניים, "בקשה לגירושין בהסכמה" (עודכן 8.7.2024). gov.il
- בתי הדין הרבניים, "חוברת מידע בנושא גירושין ויישוב סכסוך" (gov.il, עודכן 1.5.2024). gov.il
