התשובה הקצרה: את הגירושין עצמם של בני זוג יהודים בישראל, כלומר את הגט, רק בית הדין הרבני יכול לסדר. בנושאים שנלווים לגירושין, כמו רכוש, מזונות וילדים, יש סמכות לשתי הערכאות. לכן השאלה מי יכריע בהם תלויה בעיקר במי פנה ראשון, לאן, ואיך ניסח את פנייתו.
בכתבה הזאת נעבור על מה שכל ערכאה שומעת, מה זו "כריכה", מה שינה תיקון מס' 6 מנובמבר 2025 בעניין מזונות ילדים, ובמה שתי הערכאות שונות בפועל. היא חלק מהמדריך ההליך המשפטי בגירושין, והיא מידע כללי בלבד ולא המלצה ללכת לערכאה מסוימת.
הגט: רק בבית הדין
לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, תביעת גירושין של יהודים אזרחי ישראל או תושביה מוגשת לבית הדין הרבני בלבד. אי אפשר להגיש אותה לבית המשפט לענייני משפחה. זו "סמכות ייחודית": אין ערכאה אחרת שמוסמכת להתיר את הנישואין.
כשאחד מבני הזוג לא מסכים להתגרש, צריך להראות בכתב התביעה "עילת גירושין", כלומר סיבה שמצדיקה גירושין לפי ההלכה. כל-זכות מביא דוגמאות כמו אלימות פיזית ומילולית, בגידה או סרבנות ליחסי אישות. עוד נקודה מעשית: את שאלת מגורי הילדים צריך להסדיר לפני הגט, בהסדר קבוע או זמני, ואת שאר הנושאים אפשר להסדיר גם אחריו. על הטקס עצמו תמצאו פירוט בכתבה הגט וסידורו.
בני דתות אחרות וזוגות מעורבים
בני זוג מאותה דת מוסלמית, דרוזית או מאחת העדות הנוצריות שיש להן בתי דין בישראל מתגרשים בבית הדין הדתי של העדה. בני זוג מדתות שונות, או כשאחד מהם אינו שייך לעדה דתית, פונים לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להתרת נישואין. לפי כל-זכות, גם ידועים בציבור, בני זוג נשואים מאותו מין ובני זוג שרק אחד מהם יהודי אינם מתדיינים בבית הדין הרבני, וכל תביעותיהם עוברות לבית המשפט לענייני משפחה.
מי דן במה
בית המשפט לענייני משפחה מוסמך לדון בכל ענייני המשפחה לפי חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, מלבד הגירושין עצמם. בית הדין הרבני דן בנושאים הנלווים רק כשהם נכרכו כדין בתביעת הגירושין, או כששני הצדדים הסכימו לכך. כך זה נראה לפי נושא:
- הגט: בית הדין הרבני בלבד.
- חלוקת רכוש: שתי הערכאות. בבית הדין הרבני צריך לכרוך את העניין במפורש בתביעת הגירושין. הרחבה בעמוד כסף ורכוש בגירושין.
- מזונות אישה: שתי הערכאות. לפי כל-זכות, בית הדין הרבני מוסמך לדון בהם גם כתביעה נפרדת, בלי תביעת גירושין.
- משמורת וזמני שהות: שתי הערכאות. בבית הדין הרבני זמני השהות של הילדים לא צריכים כריכה: הסמכות לדון בהם קמה עם הגשת תביעת הגירושין. ראו משמורת וזמני שהות.
- מזונות ילדים: כאן חל שינוי בנובמבר 2025, שמוסבר בהמשך.
חשוב לדעת: אם תביעת הגירושין נדחית, או שהתיק נסגר בלי הכרעה, הסמכות שבית הדין קיבל בכריכה פוקעת.
כריכה ומרוץ הסמכויות
"כריכה" היא צירוף נושא נלווה לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני. לפי כל-זכות, מי שכורך צריך להוכיח שלושה תנאים מצטברים: תביעת הגירושין כנה (יש רצון אמיתי להתגרש), הכריכה כנה, והכריכה נעשתה כדין, כלומר במפורש ובבירור. אם התנאים לא הוכחו, הדיון עובר לבית המשפט לענייני משפחה.
אפשר לבקש כריכה גם אחרי הגשת התביעה, בכתב או בעל פה, והיא יכולה לבוא גם מהצד הנתבע. ככלל, בית הדין הרבני מכריע אם הכריכה תקפה. כשהערכאות חלוקות, אפשר לפנות לבית המשפט העליון. מי שכרך נושא ואחר כך הגיש עליו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה נחשב כמי שוויתר על הכריכה.
מאחר ששתי הערכאות מוסמכות, נוצר "מרוץ סמכויות". לפי כל-זכות, לפני כל תביעה מגישים בקשה ליישוב סכסוך, ואם ההליך לא צלח, למי שהגיש את הבקשה שמורה הזכות להגיש ראשון תביעה לערכאה לבחירתו, בתוך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים. אם לא הגיש, הצד השני רשאי לפנות לערכאה שהוא בוחר. על השלב המקדים קראו ביישוב סכסוך ומהו"ת, ועל הטקטיקה והשיקולים בכתבה הבאה בקו: מרוץ הסמכויות.
מי שמגיש ראשון, ולאן, קובע לרוב איפה יידונו הרכוש, המזונות והילדים. לכן כדאי להתייעץ לפני שמגישים מסמך כלשהו, גם את הבקשה ליישוב סכסוך.
תיקון מס' 6: מזונות ילדים
סעיף 3 לחוק משנת 1953 מזכיר כבר מזמן "מזונות לאשה ולילדי הזוג". לפי דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, בתי הדין הרבניים דנו במשך שנים במזונות ילדים שנכרכו, במסגרת "השבת הוצאות" בין ההורים לפי הלכת שרגאי משנת 1969. אבל בבג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית (19.2.2025) קבעה דעת הרוב שבית הדין מוסמך לדון רק בהשבה של הוצאות ידועות וקרובות, לא בתביעת מזונות ילדים מלאה, וגם לא במזונות זמניים. דף הכריכה בכל-זכות (עודכן בדצמבר 2025) עדיין כותב שמזונות ילדים נדונים בבית הדין הרבני רק בהסכמת שני הצדדים.
חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025 התקבל בכנסת ב-17 בנובמבר 2025 ופורסם ב-18 בנובמבר 2025. במשך שנתיים מתחילתו, סעיף 3 נקרא כך שבית הדין מוסמך לדון ב"מזונות לאישה, מזונות לילדי הזוג והשבה של הוצאות מזונות לילדי הזוג". "מזונות לילדי הזוג" מוגדרים בו ככל צורכיהם הכלכליים של הילדים, ובהם מדור, חינוך ורפואה.
התיקון חל גם על תביעות מזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין ועמדו תלויות ביום תחילתו, עם כללים מיוחדים לתיקים שכבר ניתנה בהם החלטה על הסמכות. מה יקרה בתום השנתיים עדיין לא ידוע: הכנסת יכולה להאריך את ההוראה, להפוך אותה לקבועה או לתת לה לפקוע. לפי מאגר הכנסת, נכון לפרסום זה ההוראה לא הוארכה, והחלק הקבוע של הצעת החוק הממשלתית עדיין נמצא בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. שימו לב שחלק ממקורות המידע ברשת עדיין מתארים את המצב שלפני התיקון. על המזונות עצמם קראו במזונות ילדים, ועל עדכוני חקיקה בקטגוריית חקיקה ועדכונים.
ההבדלים בפועל
אין ערכאה "טובה" או "רעה" באופן כללי. שתיהן חלק ממערכת המשפט, ובשתיהן הדיונים בענייני משפחה נערכים ככלל בדלתיים סגורות. ההבדלים נוגעים לדין שחל, לאנשים שמכריעים ולדרך ההתנהלות:
| נושא | בית הדין הרבני | בית המשפט לענייני משפחה |
|---|---|---|
| מה הוא דן | הגט, ונושאים נלווים שנכרכו או בהסכמה | כל ענייני המשפחה, מלבד הגירושין עצמם |
| הדין שחל | פוסק לפי ההלכה היהודית והמשפט העברי בנושאים שבסמכותו | חוקי המדינה, למשל חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 |
| מי מכריע | דיינים, לרוב בהרכב של שלושה | שופט שהוסמך לענייני משפחה בידי שר המשפטים |
| ייצוג | עורך דין או טוען רבני | עורך דין |
| ערעור | לבית הדין הרבני הגדול, בתוך 30 ימים | לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים |
מקורות הטבלה: כל-זכות, בתי הדין הרבניים בישראל, ודפי כל-זכות על בית המשפט לענייני משפחה, על התביעות הנלוות ועל תביעת הגירושין.
הדין שחל ושפת הדיון
בבית הדין הרבני השיח הוא במונחי ההלכה: עילות גירושין, כתובה, גט. בבית המשפט לענייני משפחה השיח הוא במונחי החוק האזרחי, למשל איזון משאבים לפי חוק יחסי ממון. לבית המשפט לענייני משפחה יש גם סמכות לסטות מדיני הראיות הרגילים. בתחום הרכוש, בית המשפט לענייני משפחה מחלק את הרכוש לפי חוק יחסי ממון אצל בני זוג נשואים, ולפי חזקת השיתוף אצל ידועים בציבור. איך בית הדין הרבני מיישם את הכללים האלה בתיק מסוים היא שאלה שכדאי לבדוק עם איש מקצוע.
ייצוג: טוען רבני או עורך דין
לפי אתר בתי הדין הרבניים ב-gov.il, טוען רבני הוא בעל רישיון לייצג בעלי דין בבתי הדין הרבניים, לפי תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001. את הרישיון נותן נשיא בית הדין הרבני הגדול, אחרי לימודים בישיבה או בכולל (4 שנים לפחות) או במוסד מוכר (3 שנים לפחות), ובחינות. בבית הדין הרבני אפשר להיות מיוצגים בידי עורך דין או טוען רבני. הרישיון של טוען רבני הוא לייצוג בפני בתי הדין הרבניים, והצעות חוק לתת לטוענים רבניים מעמד בבית המשפט לענייני משפחה לא התקבלו. לכן בבית המשפט לענייני משפחה מייצגים, ככלל, עורכי דין. לאישור הסכם גירושין אין חובת ייצוג באף אחת מהערכאות.
אם יש אלימות, איומים או חשש לביטחון, אל תחכו להחלטה על הערכאה: קראו את העמוד בטיחות ואלימות במשפחה.
שאלות נפוצות
אפשר להתגרש בבית המשפט לענייני משפחה?
לא, אם שניכם יהודים ונישאתם כדת. את הגט מסדר רק בית הדין הרבני. בית המשפט לענייני משפחה יכול לדון בכל הנושאים הנלווים, ובזוגות מעורבים או מאותו מין הוא גם מתיר את הנישואין.
אם הסכמנו על הכול, לאיזו ערכאה פונים?
את הסכם הגירושין אפשר לאשר בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה. את הגט מסדרים בכל מקרה בבית הדין הרבני. על ניסוח ההסכם קראו בהסכם גירושין.
בית הדין הרבני יכול היום לפסוק מזונות ילדים?
לפי תיקון מס' 6, בהוראת שעה לשנתיים מנובמבר 2025, כן, כשהמזונות נכרכו בתביעת הגירושין. זה שינוי חדש, ויש בו כללי מעבר לתיקים קיימים, ולכן כדאי לבדוק את המצב העדכני לפני שמחליטים.
אפשר להעביר נושא מערכאה לערכאה?
לפעמים. כשלא הוכחו תנאי הכריכה, הדיון עובר לבית המשפט לענייני משפחה. גם ויתור על כריכה, או דחייה של תביעת הגירושין, מסירים את הסמכות שבית הדין קיבל בכריכה. כשהערכאות חלוקות על הסמכות, אפשר לפנות לבית המשפט העליון. זה תחום מורכב, ושווה ייעוץ משפטי.
מקורות
- כל-זכות, "תביעת גירושין בין יהודים" (עודכן 16.12.2025), לעניין חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. kolzchut.org.il
- כל-זכות, "כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני" (עודכן 21.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "בית המשפט לענייני משפחה" (עודכן 21.8.2025), לעניין חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995. kolzchut.org.il
- כל-זכות, "תביעות נלוות לגירושין בבית המשפט לענייני משפחה" (עודכן 16.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "בתי הדין הרבניים בישראל" (עודכן 27.11.2023). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "התרת נישואין" (עודכן 31.5.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "אישור הסכם גירושין בין יהודים" (עודכן 31.5.2026). kolzchut.org.il
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025, ס"ח 3459, עמ' 20 (18.11.2025). fs.knesset.gov.il
- הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025, ה"ח הממשלה 1851, עמ' 676 (10.3.2025), דברי הסבר, לעניין בג"ץ 5988/21 פלוני נ' פלונית (19.2.2025). fs.knesset.gov.il
- בתי הדין הרבניים, "בקשה לפתיחת תיק לבחינות לטוענים רבניים" (עודכן 23.3.2025), לעניין תקנות הטוענים הרבניים, התשס"א-2001. gov.il
- מאגר המידע של הכנסת, הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025 (החלק שנותר מהפיצול), סטטוס: הכנה לקריאה שנייה ושלישית (KNS_Bill 2236181, נבדק 19.10.2026). knesset.gov.il
- מאגר המידע של הכנסת, הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – מעמד טוען רבני בבית משפט לעניני משפחה), התשנ"ט-1999, פ/271/15, לא התקבלה (KNS_Bill 167827, נבדק 19.10.2026). knesset.gov.il
