בקצרה: החובה לזון את הילדים נשארת על ההורים גם אחרי הפרידה. אצל הורים יהודים, מגיל 6 שני ההורים נושאים בה לפי היכולת הכלכלית של כל אחד ולפי הזמן שהילדים נמצאים אצלו. מתחת לגיל 6 הכלל הבסיסי מטיל את הצרכים ההכרחיים על האב, אבל בפסקי דין רבים יש התחשבות גם אז בזמני השהות ובפערי ההכנסות. אין בחוק סכום קבוע: ההורים מסכימים והערכאה מאשרת, או שהיא מכריעה.
המאמר הוא חלק מהקו ילדים והורות בגירושין. נסביר מי משלם, מה השתנה בעקבות בע"מ 919/15, לאיזו ערכאה פונים, מה עושים כשהמזונות לא משולמים ואיך משנים סכום שנקבע. הוא נכתב לשני ההורים, בלי קשר לשאלה אצל מי הילדים גרים בעיקר.
זכות של הילד
מזונות ילדים הם הכסף לצורכי המחיה של ילד קטין, כלומר עד גיל 18. לפי כל-זכות, המזונות הם זכותו של הילד ולא של ההורה. לכן כל הסכמה בין ההורים, וגם כל החלטה שיפוטית, צריכה להתחשב בטובת הילד ובצרכיו.
הדין שחל הוא הדין האישי, כלומר הדין הדתי של ההורה. על הורה יהודי חל הדין העברי. על מי שלא חל עליו דין אישי, או שהדין האישי שלו לא מחייב אותו במזונות, חל חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959. לפי ההסבר בכל-זכות, לפי החוק הזה שני ההורים נושאים במזונות בהתאם ליחס בין הכנסותיהם הפנויות.
הורים יכולים להסכים ביניהם על הסכום, אבל הסכם כזה מחייב את הילד רק אחרי שהערכאה המוסמכת אישרה אותו. בדרך כלל זה נעשה במסגרת הסכם הגירושין.
החלוקה לפי גיל הילד
נכון להיום אין חוק שקובע סכום או נוסחה. כל-זכות מציינת שבגלל זה יש שוני בין הסכומים שנפסקים בערכאות השונות. מה שיש הוא מסגרת לפי גיל, שנקבעה בדין העברי ובפסיקת בית המשפט העליון.
נקודת המפנה היא בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017). הרכב מורחב של שבעה שופטים קבע, כך מצוטט בניתוח אקדמי של פסק הדין, ש"בגילאי 15-6 חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה". החלוקה ביניהם נקבעת "על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות מכלל המקורות העומדים לרשותם", בהתחשב בחלוקת המשמורת בפועל ובכל נסיבות המקרה.
| גיל הילד | מה נהוג לפי המקורות |
|---|---|
| מלידה עד 6 | הצרכים ההכרחיים (מזון, ביגוד, מגורים, חינוך, טיפול רפואי דחוף) מוטלים על האב, בלי קשר ליכולתו. לפי כל-זכות, בית המשפט אינו מחויב להתחשב כאן בזמני השהות ובפערי השכר, אבל פסקי דין רבים של בתי המשפט לענייני משפחה עושים זאת. |
| 6 עד 15 | שני ההורים חייבים, לפי היכולת הכלכלית היחסית ובהתחשב בזמני השהות (בע"מ 919/15). |
| 15 עד 18 | לפי כל-זכות, גם כאן שני ההורים נושאים במזונות, בהתחשב בזמני השהות ובפערי השכר. |
| שירות חובה או שירות לאומי | לפי כל-זכות, הילד זכאי למזונות מופחתים, ומקובל להפחית לשליש מהסכום שנפסק עבורו. |
כל-זכות מדגישה שזו לא נוסחה מחייבת. בית המשפט יכול להתחשב בגורמים נוספים, למשל פערי שכר גדולים במיוחד או מצב שבו הורה אחד נושא בעיקר ההוצאות. איך נקבעת חלוקת הזמנים עצמה מוסבר במדריך משמורת וזמני שהות.
ממה מורכב הסכום
לפי כל-זכות, פסק דין או הסכם כולל בדרך כלל שלושה רכיבים:
- מזונות: הצרכים הקבועים של הילד.
- מדור: חלק הילד בהוצאות הדיור, כמו שכר דירה, חשמל, מים, ארנונה ועד בית. החלק של כל הורה נגזר ממספר הילדים, מזמני השהות ומפערי השכר.
- הוצאות חינוך והוצאות מיוחדות: למשל מעון, חוגים, קייטנות, תרופות, משקפיים וטיפולים. הן משולמות לפי ההוצאה בפועל ובהצגת הוכחה, ובדרך כלל מתחלקות לפי פערי השכר.
את הצד הכספי שבין בני הזוג עצמם, כמו חלוקת הרכוש והחסכונות, תמצאו במרכז כסף ורכוש בגירושין.
איפה ואיך תובעים
קודם בקשה ליישוב סכסוך
לפי כל-זכות, לפני תביעת מזונות יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. היא מובילה לפגישות ביחידת הסיוע, ורק אם לא מגיעים להסכמה מגישים תביעה. איך זה עובד בפועל מוסבר במדריך ליישוב סכסוך ולפגישות מהו"ת.
מי תובע ואיפה
התביעה היא של הילד, והיא מוגשת באמצעות אדם בגיר, בדרך כלל ההורה שהילד גר אצלו בעיקר. לפי כל-זכות, מגישים אותה לבית המשפט שבאזור מגורי הילד. בבית המשפט לענייני משפחה, האגרה לתביעה בעניין מזונות או מדור היא 283 ש"ח, לפי לוח האגרות שבתוקף מ-1 ביולי 2026.
מזונות זמניים
בירור תביעה יכול להימשך זמן. לכן אפשר לבקש מזונות זמניים עד פסק הדין, ובמקרה דחוף גם לפני שחלפה תקופת עיכוב ההליכים. הסכום הזמני נקבע לפי הערכה כללית של ההכנסות, והסכום הקובע הוא זה שנקבע בפסק הדין הסופי.
ומה עם בית הדין הרבני?
שאלת הערכאה מורכבת, וכל-זכות ממליצה להתייעץ עליה עם עורך דין. רקע כללי תמצאו בהשוואה בין בית הדין לבית המשפט. לפי דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, בתי הדין הרבניים דנו במשך שנים במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין, ובפברואר 2025 צמצם בג"ץ את הסמכות הזאת.
תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הוראת שעה לשנתיים (ככל הנראה עד נובמבר 2027) שפורסמה ב-18 בנובמבר 2025, מוסיף לכריכה "מזונות לילדי הזוג", כולל מדור, חינוך ורפואה, וחל גם על תביעות שהיו תלויות ועומדות. כלומר, בתקופה הזאת בית הדין הרבני מוסמך לדון במזונות ילדים שנכרכו בתביעת גירושין. נוסח התיקון אינו מתנה זאת בהסכמת ההורה השני. כל-זכות (עודכן בדצמבר 2025) עדיין כותבת שנדרשת הסכמה של שני הצדדים, כנראה כי לא עודכנה. זה שינוי חדש, והשלכותיו המעשיות עדיין מתבררות, ולכן מומלץ לבדוק את המצב העדכני עם עורך דין. מה זו כריכה ולמה היא חשובה, מוסבר במרוץ הסמכויות.
כשהמזונות לא משולמים
מזונות שנפסקו, כולל מזונות זמניים או הסכם מאושר, אפשר לגבות באחת משתי דרכים. לפי כל-זכות והביטוח הלאומי, הן חליפיות: אי אפשר לקבל קצבה מהביטוח הלאומי ובמקביל לנהל תיק בהוצאה לפועל, למעט גביית הפרשים.
הביטוח הלאומי
לפי אתר הביטוח הלאומי, חוק המזונות (הבטחת תשלום) נועד לאישה ולילד שבידם פסק דין למזונות ואינם מקבלים את התשלום. המוסד משלם תשלום חודשי וגובה את הכסף מהחייב. הסכום הוא הנמוך מבין מה שנפסק לבין מה שנקבע בתקנות. בדף תנאי הזכאות כתוב גם שכאשר הילד נמצא עם אביו והאם חויבה במזונות, האב מקבל את התשלום עבור הילד.
יש תנאים. הזכאות מותנית במבחן הכנסות: בטבלת הסכומים של המוסד יש תקרות הכנסה לאישה לפי גיל והרכב משפחה, וטבלה נפרדת לילד שנמצא אצל אפוטרופוס. החייב צריך היה להיות תושב ישראל ביום מתן פסק הדין, או 24 חודשים מתוך 48 החודשים שלפניו. לפי כל-זכות, אפשר לבקש תשלום עד שנה אחורה, וההודעה על ההחלטה נשלחת בתוך 30 ימים מהגשת הבקשה.
ההוצאה לפועל
הדרך השנייה היא תיק מזונות בהוצאה לפועל, ברשות האכיפה והגבייה. יש שני מסלולים: רגיל, שבו הזוכה או עורך דינו מנהלים את התיק, ו"מסלול מזונות", שבו הלשכה פועלת לגבייה עם מעורבות מינימלית של הזוכה. לפי כל-זכות:
- החייב מקבל אזהרה לשלם בתוך 20 ימים, ורק אחר כך מתחילים עיקולים והגבלות.
- במסלול המזונות אין צורך בעורך דין, ואפשר לעבור בין המסלולים בכל עת.
- גובים חוב שנצבר בשנתיים שלפני פתיחת התיק. לתקופה ארוכה יותר צריך רשות של בית המשפט.
- מכל תשלום שמתקבל בתיק מנוכה אגרה של 1%.
- כשההגבלות לא עוזרות, אפשר לבקש צו מאסר נגד החייב, ולרשם ההוצאה לפועל יש שיקול דעת אם להטיל אותו.
מזונות שלא שולמו גובים דרך הביטוח הלאומי או דרך ההוצאה לפועל, אבל לא בשתי הדרכים יחד.
שינוי סכום שנקבע
ילדים גדלים והכנסות משתנות. לפי כל-זכות, מזונות שנקבעו בפסק דין או בהסכם אפשר לשנות כשיש שינוי נסיבות מהותי. בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021) קבע בית המשפט העליון שהלכת 919/15 לבדה אינה שינוי נסיבות כזה, כך מצוטט בפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה.
התנאים והדרך להגיש תביעה מוסברים במדריך לשינוי הסכם הגירושין. עד שההחלטה משתנה, הסכום הקיים ממשיך לחייב ואפשר לגבות אותו. כדי שההסדר יעבוד ביום-יום, המשיכו לתחנה הבאה בקו: הורות משותפת אחרי הגירושין.
שאלות נפוצות
במשמורת משותפת אף הורה לא משלם?
לא בהכרח. בגילאי 6 עד 15 החלוקה נקבעת לפי היכולת הכלכלית היחסית ולפי זמני השהות בפועל. כשיש פער בהכנסות, ייתכן שהורה אחד ישלם לשני גם כשהזמן מתחלק שווה בשווה.
אפשר לוותר בהסכם על מזונות הילדים?
המזונות הם זכות של הילד, ולכן הסכם בעניינם מחייב רק אחרי אישור הערכאה, שבוחנת את טובת הילד. לפי כל-זכות, כשהסכום נקבע בלי שנבחנו כראוי צורכי הילד, אפשר לבקש לשנות אותו גם בלי שינוי נסיבות.
אב שהילדים גרים אצלו יכול לקבל תשלום מהביטוח הלאומי?
לפי אתר הביטוח הלאומי, כן: כשהילד נמצא עם אביו והאם חויבה במזונות בפסק דין, האב מקבל את התשלום עבור הילד. שאר התנאים, ובהם מבחן ההכנסות שחל עליו, נבדקים מול המוסד.
מה קורה עם המזונות בזמן השירות הצבאי?
לפי כל-זכות, ילד בשירות חובה, בשירות לאומי או בשנת שירות זכאי למזונות מופחתים, ומקובל להפחית לשליש מהסכום שנפסק לו. יש הסכמים ופסקי דין שמתייחסים לכך במפורש, ולכן כדאי לבדוק מה כתוב אצלכם.
הורה שמשלם מזונות מקבל הטבת מס?
לפי כל-זכות, הורה שמשלם מזונות לילדיו זכאי לנקודת זיכוי ממס הכנסה. גם הורה שמגדל את ילדיו בנפרד מבן או בת הזוג זכאי לנקודת זיכוי.
מקורות
- כל-זכות, "מזונות ילדים" (עודכן 1.1.2026). kolzchut.org.il
- ענת ליפשיץ ושחר ליפשיץ, "מזונות ילדים בגילאים 6 עד 15 במצבי משמורת משותפת? מבט פרשני וגישורי בעקבות בע"מ 919/15", לעניין בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017). law.huji.ac.il
- כל-זכות, "מזונות זמניים" (עודכן 15.9.2025). kolzchut.org.il
- הרשות השופטת, "אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה" (הודעה התשפ"ו-2026, בתוקף מ-1.7.2026), פרט 5. gov.il
- הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025, ה"ח הממשלה 1851, עמ' 676 (10.3.2025), דברי הסבר. fs.knesset.gov.il
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025, ס"ח 3459, עמ' 20 (18.11.2025). fs.knesset.gov.il
- כל-זכות, "כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני" (עודכן 21.12.2025). kolzchut.org.il
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות". btl.gov.il
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: תנאי זכאות, מי זכאי". btl.gov.il
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: סכומי הקצבה" (מ-1.1.2026). btl.gov.il
- המוסד לביטוח לאומי, "מזונות: המקרים שבהם יופסק תשלום דמי המזונות". btl.gov.il
- כל-זכות, "קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי" (עודכן 1.7.2026). kolzchut.org.il
- רשות האכיפה והגבייה, "פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 8.9.2026). gov.il
- כל-זכות, "בקשה לביצוע פסק דין למזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "גביית חוב במסלול מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). kolzchut.org.il
- תלה"מ (משפחה קריות) 5320-02-20 פלוני נ' פלונית (15.6.2021), לעניין בע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (20.1.2021). gov.il
- כל-זכות, "תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים" (עודכן 17.12.2025). kolzchut.org.il
