ב-7 בספטמבר 2020 אישרה הכנסת את תיקון מס' 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, והוא פורסם ב-8 בספטמבר 2020. החוק, שמחייב לפנות קודם ליחידת הסיוע לפני הגשת תביעה בסכסוך משפחתי, נחקק ב-2014 כהוראת שעה לשלוש שנים. התיקון הפך אותו לחוק קבוע.
התיקון גם קבע מחדש את תקופת עיכוב ההליכים, הוציא מהחוק כמה סוגי הליכים, והוסיף הוראות על ילדים ועל מעקב אחרי ההתייצבות לפגישות. הוא נכנס לתוקף שלושה חודשים אחרי פרסומו.
סטטוס: בתוקף מדצמבר 2020 (שלושה חודשים אחרי הפרסום), חוק קבוע.
מה בדיוק השתנה
מהוראת שעה לחוק קבוע. בנוסח המקורי משנת 2014, סעיף 9 קבע שהחוק יעמוד בתוקף "עד תום שלוש שנים מיום התחילה". תיקון מס' 3 מחק את המילים "(הוראת שעה)" משם החוק וביטל את סעיף 9.
עיכוב ההליכים. אחרי הגשת בקשה ליישוב סכסוך, אי אפשר להגיש תביעה בעניין לאף ערכאה בתקופה של 60 ימים מיום הגשת הבקשה. אם תקופת הפגישות הוארכה, העיכוב נמשך 75 ימים. ערכאה שיפוטית יכולה לקצר או להאריך, והצדדים יכולים להסכים בכתב על תקופה נוספת.
הזמן שבו הצדדים מודיעים אם הם ממשיכים בהליך מוסכם קוצר מעשרה ימים לחמישה. צו לסעד דחוף או זמני שניתן בתקופה הזאת עומד בתוקפו חמישה חודשים, אלא אם נקבעה תקופה אחרת. ימי חג מסוימים אינם נספרים, לפי סעיף 6א החדש.
מה לא חייב בקשה. תביעת גירושין או התרת נישואין שמוגשת בהסכמת שני הצדדים הוצאה מהחוק. בקשה לאישור הסכם הייתה מחוץ לחוק כבר בנוסח של 2014, וכך נשארה. סעיף 4א החדש מוציא גם הליך שאחד הצדדים בו אינו גר בישראל, והליך שהמדינה צד לו (חוץ מתביעת אבהות או אימהות שהוגשה בלי הסכמה). מוצאים גם הליכים לפי החוק למניעת אלימות במשפחה ולפי החוק למניעת הטרדה מאיימת.
ילדים. הממונה הארצי על יחידות הסיוע יקבע בנוהל מתי ואיך ילדים משתתפים בפגישות המהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) שבהן נקבעים הסדרים שנוגעים להם. לפי סעיף 3(ח1), אם עובד היחידה חושש לשלומו הגופני או הנפשי של ילד, הוא רשאי להמליץ לבית המשפט או לבית הדין על צעדים להגנתו. דוגמה לצעד כזה היא תסקיר של עובד סוציאלי.
התייצבות ונושאים חדשים. יחידת הסיוע מדווחת לערכאה אם הצדדים הגיעו לפגישות, והערכאה רשאית להביא זאת בחשבון. "גירושין בשיתוף פעולה" נוספו לדרכים החלופיות. החוק חל עכשיו גם על מזונות או מדור של צעירים בגירים שטרם מלאו להם 21, ועל סכסוך בין הורים לילדיהם הצעירים.
את מי זה משפיע
החוק חל על בני זוג, הורים ובני משפחה שגרים בישראל ונמצאים בסכסוך, לפני שמגישים תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית דין דתי. הוא חל על שני הצדדים באותה מידה: מי שמגיש את הבקשה ומי שמוזמן לפגישות. כשבני הזוג מסכימים על הגירושין ועל ההסכם, אין חובה לפתוח קודם יישוב סכסוך.
ילדים יכולים להשתתף בתהליך לפי נוהל, ועובד היחידה יכול להתריע כשהוא חושש לשלומם. מי שזקוקים להגנה מאלימות אינם צריכים לחכות: הליך לפי החוק למניעת אלימות במשפחה הוצא מהחוק. על כך בבטיחות ואלימות במשפחה.
מה קורה מכאן
החוק קבוע ואינו צריך הארכה. לפי מאגר החקיקה של הכנסת, הפרסום האחרון שלו ברשומות הוא התיקון מ-8 בספטמבר 2020, נכון לפרסום זה.
יש הבדל בין המקורות הרשמיים לבין כל-זכות. הרשות השופטת (עודכן 15.10.2026) כותבת שתקופת העיכוב הקבועה בחוק היא 60 ימים, ובתי הדין הרבניים (עודכן 10.12.2025) כותבים 60 ימים, או 75 אם הוארכה. כל-זכות (עודכן 1.6.2026) מוסיף על כך עוד 5 ועוד 15 ימים. נראה שזו שארית מהנוסח הקודם, אבל מומלץ לבדוק את המועדים בתיק עצמו.
שאלות פתוחות, נכון לפרסום זה: האם פורסם הנוהל על השתתפות ילדים, והאם שר המשפטים קבע ימים נוספים שאינם נספרים.
כדאי לקרוא עוד
- יישוב סכסוך ומהו"ת: איך מגישים בקשה ומה קורה בפגישות.
- מרוץ הסמכויות: מה קורה כשתקופת העיכוב מסתיימת.
- הסכם גירושין: הדרך כשמסכימים על הכול.
- ההליך המשפטי בגירושין: כל השלבים במקום אחד.
מקורות
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020, ס"ח 2851, עמ' 440 (8.9.2020). fs.knesset.gov.il
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה-2014, ס"ח 2485, עמ' 116 (17.12.2014), סעיפים 2 ו-9. fs.knesset.gov.il
- מאגר המידע של הכנסת, חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014, פרסום אחרון 8.9.2020 (KNS_IsraelLaw 2002335, נבדק 20.10.2026). knesset.gov.il
- הרשות השופטת, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 15.10.2026). gov.il
- בתי הדין הרבניים, "פתיחת תיק ליישוב סכסוך" (עודכן 10.12.2025). gov.il
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026). kolzchut.org.il
