"מרוץ הסמכויות" הוא המצב שבו בני זוג יהודים שנפרדים יכולים לנהל את הנושאים הנלווים לגירושין, כמו רכוש ומזונות, בשתי ערכאות שונות, ולעיתים מי שפונה ראשון קובע איפה הם יידונו. המרוץ עדיין קיים, אבל מאז 2016 הוא מתחיל בהגשת בקשה ליישוב סכסוך ולא בהגשת תביעה, ובנובמבר 2025 השתנה גם מעמדם של מזונות הילדים.
בכתבה נסביר מה זו כריכה ומה התנאים שלה, איך חוק יישוב הסכסוך שינה את נקודת הפתיחה, מה התיקון מנובמבר 2025 אומר על מזונות ילדים, ולמה כדאי ששני בני הזוג יבינו את כל זה לפני שמגישים משהו. זה חלק מהמדריך להליך המשפטי בגירושין, והוא מידע כללי בלבד: החלטה על ערכאה כדאי לקבל אחרי ייעוץ משפטי.
שתי ערכאות, נושא אחד
לפי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, הגירושין עצמם של יהודים, אזרחים או תושבי ישראל, נדונים רק בבית הדין הרבני. בנושאים הנלווים, כמו מזונות, חלוקת רכוש ומשמורת, יש "סמכות מקבילה": גם בית הדין הרבני וגם בית המשפט לענייני משפחה מוסמכים לדון בהם.
כשיש שתי ערכאות מוסמכות, דנה בדרך כלל זו שהחלה לדון ראשונה. כך מתארים זאת דברי ההסבר להצעת חוק מ-2023, שקוראים למצב הזה במפורש "מרוץ סמכויות". כל-זכות מגדירה את בחירת הערכאה "שאלה קריטית, שיכולות לה השלכות משמעותיות על תוצאות ההליך". על ההבדלים בין שתי הערכאות תוכלו לקרוא בכתבה בית דין או בית משפט?.
כריכה ושלושת התנאים
סמכות בית המשפט לענייני משפחה בנושאים הנלווים היא אוטומטית: מגישים אליו תביעה נפרדת בכל נושא. כדי שבית הדין הרבני ידון בנושא נלווה, צריך לצרף אותו לתביעת הגירושין. הצירוף הזה נקרא "כריכה".
מה צריך להוכיח
מי שמבקש לכרוך צריך להוכיח שלושה תנאים מצטברים:
- תביעת גירושין כנה: התביעה הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש.
- כריכה כנה: יש רצון אמיתי שבית הדין הרבני יכריע דווקא בנושא הזה.
- כריכה כדין: הבקשה לכרוך נעשתה באופן מפורש וברור.
אם התנאים לא הוכחו, הדיון עובר לבית המשפט לענייני משפחה. לפי הפסיקה שכל-זכות מביאה, כמה מילים על מזונות בכתב התביעה, בלי פירוט הצרכים והסכום, אינן כריכה תקפה.
עוד כמה כללים
- אפשר לכרוך, למשל, חלוקת רכוש, מזונות אישה או החזר הוצאות מזונות של ילד. בזמני שהות של הילדים בית הדין מוסמך לדון עם הגשת תביעת הגירושין, בלי צורך בכריכה.
- גם הנתבע יכול לבקש לכרוך, וכריכה יכולה להיווצר גם מהתנהגות: למשל, כשצד מתייחס לנושא בדיון ולא מתנגד.
- מי שכרך נושא ואחר כך הגיש עליו תביעה לבית המשפט לענייני משפחה נחשב כמי שוויתר על הכריכה.
- הכריכה פוקעת אם תביעת הגירושין נדחתה או שהתיק נסגר בלי הכרעה.
- כששני הצדדים מסכימים, בית הדין הרבני מוסמך לדון בכל נושא הקשור לגירושין, גם בלי כריכה.
- על החלטה בשאלת הסמכות אפשר לערער, והמועדים קצרים: לפי כל-זכות, למשל, 10 ימים לבקשת רשות ערעור לבית הדין הרבני הגדול על קביעה שיש לבית הדין סמכות.
מה שינה חוק יישוב הסכסוך
חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ה-2014 נכנס לתוקף ב-17 ביולי 2016, ומאז 2020 הוא חוק קבוע. לפיו, כששני בני הזוג גרים בישראל, לפני כל תביעה בגירושין, ברכוש, במזונות או בילדים מגישים בקשה ליישוב סכסוך. אחרי ההגשה שניכם מוזמנים לפגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע, בתוך 45 ימים.
עיכוב ההליכים
מרגע ההגשה חל "עיכוב הליכים": תקופה שבה אף צד לא יכול להגיש תביעה בנושאי הסכסוך. לפי החוק, כפי שתוקן ב-2020, ולפי אתר הרשות השופטת, היא נמשכת 60 ימים מיום ההגשה, או 75 ימים אם תקופת הפגישות הוארכה. בית המשפט רשאי לקצר או להאריך אותה. כל-זכות (עודכן ביוני 2026) מתארת גם 5 ו-15 ימים נוספים, שלא מופיעים בנוסח החוק המתוקן, ולכן מומלץ לבדוק את המועדים בתיק שלכם. בקשות דחופות, למשל במזונות או בקשר של ילד עם הורה, אפשר להגיש גם בתקופה הזו.
אחת העילות לקיצור היא כתב אישום בעבירות אלימות או מין כלפי בן או בת הזוג או הילדים. אם יש אלימות, איומים או חשש לביטחון, קראו קודם את העמוד בטיחות ואלימות במשפחה.
חלון של 15 ימים
אם לא הגעתם להסכמה, לצד שהגיש את הבקשה יש 15 ימים מתום העיכוב להגיש תביעה לערכאה שיבחר, ובזמן הזה הצד השני לא יכול לתבוע בנושאי הסכסוך. אם המגיש לא תבע, או תבע רק בחלק מהנושאים, הצד השני רשאי לתבוע בשאר הנושאים בערכאה שיבחר. אחר כך חלים הכללים הרגילים. לפי אתר בתי הדין הרבניים, הזכות לתבוע מותנית בכך שהגעתם לפגישות המהו"ת.
כלומר, המרוץ לא בוטל, אבל נקודת הפתיחה שלו עברה מהתביעה אל הבקשה ליישוב סכסוך. באמצע יש תקופה של כחודשיים, אם לא קוצרה, שבה אפשר לדבר. עוד על השלב הזה: יישוב סכסוך ופגישות מהו"ת.
מזונות ילדים מנובמבר 2025
סעיף 3 לחוק השיפוט מ-1953 מעניק לבית הדין הרבני סמכות בכל עניין הכרוך בתביעת הגירושין, "לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג". לפי דברי ההסבר להצעת החוק הממשלתית, בתי הדין דנו שנים רבות במזונות ילדים שנכרכו. אבל הלכת שרגאי (1969) פירשה את הכריכה כתביעה של הורה להשבת הוצאות, ובפברואר 2025 קבע בג"ץ, בדעת רוב, פרשנות צרה עוד יותר.
בתגובה פורסם ב-18 בנובמבר 2025 תיקון מס' 6 לחוק, כהוראת שעה לשנתיים. הוא קובע שהסמכות כוללת "מזונות לילדי הזוג" והשבת הוצאות מזונות בין ההורים, ומגדיר מזונות ככלל הצרכים הכלכליים של הילדים, כולל מדור, חינוך ורפואה. הוא חל גם על תביעות שהיו תלויות ועומדות ביום תחילתו, בכפוף להחלטות שכבר ניתנו בהן.
המשמעות, נכון לפרסום זה: כשמזונות ילדים נכרכים כדין בתביעת גירושין, בית הדין הרבני יכול לדון בהם, והתיקון לא מתנה זאת בהסכמת שני ההורים. כך חזר נושא המזונות אל תוך המרוץ. דף הכריכה בכל-זכות (עודכן בדצמבר 2025) עדיין כותב שנדרשת הסכמה. זו הוראת שעה חדשה לשנתיים מיום תחילתה, כלומר ככל הנראה עד נובמבר 2027, ולפי מאגר החקיקה של הכנסת היא טרם הוארכה. לכן חשוב לבדוק את המצב העדכני עם עורך דין. על המזונות עצמם: מזונות ילדים.
למה להבין לפני שמגישים
"מרוץ" נשמע כמו תחרות, ולכן קל להסיק שצריך לרוץ ראשונים. האתר הזה לא ממליץ על כך. הגשה רק כדי לתפוס ערכאה עלולה להקשיח את הסכסוך, במיוחד כשיש ילדים, ותביעה שלא הוגשה מתוך רצון אמיתי להתגרש עלולה גם לא לעמוד בתנאי הכנות. לפי מאגר הכנסת, מאז 2012 הונחו לפחות 12 הצעות חוק לבטל או להגביל את הכריכה, ואף אחת מהן לא התקבלה.
מה כדאי ששניכם תדעו
- הבקשה ליישוב סכסוך היא צעד משפטי: היא מתחילה את עיכוב ההליכים ונותנת למגיש את חלון הבחירה.
- הזמנה לפגישת מהו"ת מחייבת כמו הזמנה לבית משפט. מי שלא מגיע מסתכן בהוצאות ובפגיעה בזכות לתבוע.
- הסכמה פותחת דרכים אחרות. אפשר לסכם הכול בהסכם גירושין ולאשר אותו בערכאה שתבחרו יחד.
- הבחירה משפיעה גם על הכסף: כדאי להבין קודם מה עומד על הפרק באיזון משאבים.
- אם יש ילדים, התחילו גם מהעמוד ילדים והורות בגירושין.
- מי שזכאים לסיוע משפטי של משרד המשפטים יכולים לקבל ייעוץ וליווי גם בפגישות ביחידת הסיוע.
מרוץ הסמכויות הוא סיבה להתייעץ מוקדם, לא סיבה למהר. כששני בני הזוג מבינים את הכללים, קל יותר לבחור דרך שתשרת גם את הילדים.
שאלות נפוצות
מי שמגיש ראשון תמיד "מנצח"?
לא. המגיש מקבל חלון של 15 ימים לבחור ערכאה, אבל רק אחרי תקופת העיכוב, ורק בנושאים שבהם הוא תובע. אם בחר בבית הדין הרבני, הוא עדיין צריך להוכיח את שלושת תנאי הכריכה, ואם לא יוכיח, הדיון יעבור לבית המשפט לענייני משפחה.
אפשר להגיש תביעה בלי בקשה ליישוב סכסוך?
כששני הצדדים גרים בישראל, בדרך כלל לא. יש חריגים: בקשות לסעד דחוף, למשל במזונות או בקשר עם הילדים, ובקשות לסעד זמני כמו שמירת המצב הקיים, עיקול או עיכוב יציאה מהארץ.
בית הדין הרבני יכול עכשיו לדון במזונות ילדים?
לפי תיקון מס' 6, בתקופת הוראת השעה, כן, כשהמזונות נכרכו כדין בתביעת הגירושין. זה שינוי חדש ומקורות רבים עדיין לא עודכנו, ולכן כדאי לבדוק עם עורך דין את המצב בעניין שלכם. עדכונים יפורסמו בקטגוריית חקיקה ועדכונים.
הצד השני כבר הגיש בקשה. מה עכשיו?
כל עוד הבקשה קיימת ותקופת העיכוב לא הסתיימה, אי אפשר להגיש בקשה נוספת ליישוב סכסוך. הגיעו לפגישות המהו"ת, ובמקביל התייעצו עם עורך דין לגבי הנושאים שתרצו לתבוע ואיפה.
מקורות
- כל-זכות, "כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני" (עודכן 21.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "תביעת גירושין בין יהודים" (עודכן 16.12.2025), לעניין חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953. kolzchut.org.il
- הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התשפ"ג-2023, פ/2205/25, דברי הסבר (הונחה 6.2.2023). fs.knesset.gov.il
- הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה-2025, ה"ח הממשלה 1851, עמ' 676 (10.3.2025), דברי הסבר. fs.knesset.gov.il
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025, ס"ח 3459, עמ' 20 (18.11.2025). fs.knesset.gov.il
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון), התשע"ו-2016, ס"ח 2522, עמ' 334 (מועד התחילה 17.7.2016). fs.knesset.gov.il
- חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התש"ף-2020, ס"ח 2851, עמ' 440 (8.9.2020). fs.knesset.gov.il
- הרשות השופטת, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 15.10.2026). gov.il
- בתי הדין הרבניים, "פתיחת תיק ליישוב סכסוך" (עודכן 10.12.2025). gov.il
- מאגר המידע של הכנסת, הצעות חוק שבשמן "כריכה" (KNS_Bill, נבדק 19.10.2026). knesset.gov.il
- מאגר החקיקה של הכנסת, חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, פרסום אחרון 18.11.2025 (KNS_IsraelLaw 2001233, נבדק 19.10.2026). knesset.gov.il
