מה שלי ומה משותף: איזה רכוש מתחלק בגירושין

בקצרה: אם נישאתם אחרי 1.1.1974 ולא חתמתם על הסכם ממון, כמעט כל מה שנצבר בתקופת הנישואין נחשב משותף, גם כשהוא רשום על שם אחד מכם בלבד. מחוץ לחלוקה נשארים בדרך כלל מה שהיה לכל אחד לפני החתונה, ומתנות וירושות שקיבל במהלכה, אלא אם הוכח שהייתה כוונה לשתף בהם.

כאן נעבור על הכלל ועל החריגים, על דירת המגורים, על זוגות שנישאו לפני 1974, על ידועים בציבור ועל הסכם ממון ואישורו. זו התחנה הראשונה במדריך כסף ורכוש בגירושין, והיא נכתבה לשני בני הזוג באותה מידה. איך מחשבים את החלוקה עצמה מוסבר בתחנה הבאה, איזון משאבים צעד אחר צעד.

מה נחשב משותף

על זוגות נשואים שלא קבעו אחרת בהסכם ממון חל "הסדר איזון משאבים" (סעיף 3 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973). לפי סעיף 5, כשהנישואין מסתיימים, כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי כלל הנכסים של שניהם, למעט החריגים שנפרט בהמשך.

לפי כל-זכות, נכסים שנצברו בתקופת הנישואין נחשבים משותפים באופן אוטומטי, גם כשהם רשומים על שם אחד מכם: דירה, חשבון בנק, רכב, ניירות ערך, ואפילו חברה שאחד מכם הקים בזמן הנישואין. סעיף 9 לחוק מוסיף שרישום של נכס על שם אחד מבני הזוג, או החזקה שלו בידיו, אינם מספיקים לבדם כדי להוציא אותו מהאיזון.

גם זכויות עתידיות

תיקון מס' 4 לחוק משנת 2008 קבע במפורש שכלל הנכסים כולל זכויות עתידיות: פנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות (סעיף 5(ג)). זה נכון גם כשרק אחד מכם עבד מחוץ לבית והפריש. על החלוקה עצמה: פנסיה וחסכונות בגירושין.

וגם חובות

עצם הנישואין אינו הופך אתכם אחראים לחובות של בן הזוג (סעיף 4). אבל בחישוב האיזון מנכים משווי הנכסים של כל אחד את החובות שלו, חוץ מחובות שקשורים לנכסים שאינם מאוזנים (סעיף 6(א)). עוד על כך: חובות אחרי הגירושים.

מה נשאר שלכם

החוק מוציא מהאיזון שלוש קבוצות של נכסים (סעיף 5(א), כפי שתוקן בתיקון משנת 1990):

• נכסים שהיו לכל אחד מכם ערב הנישואין, ונכסים שקיבל במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.
• גמלה מהמוסד לביטוח לאומי, ופיצוי שנפסק או מגיע על פי חוק בשל נזק גוף או מוות.
• נכסים ששניכם הסכמתם בכתב שלא יאוזנו. לפי כל-זכות, הסכמה כזו לא חייבת להיות הסכם ממון מאושר.

כוונת שיתוף: החריג לחריג

לפי כל-זכות, נכס מלפני הנישואין, מתנה או ירושה נשארים מחוץ לאיזון רק אם לא הוכח שהייתה כוונה לשתף בהם את בן הזוג. הדוגמאות שהיא מביאה: כספי ירושה או מתנה שהועברו לחשבון המשותף, או בן זוג שהשתתף בתשלומי המשכנתא על דירה שהשני קנה לפני הנישואין ורשם על שמו.

במילים אחרות, השאלה היא לא רק מאיפה הגיע הכסף, אלא גם מה עשיתם בו. ההכרעה תלויה בראיות ובנסיבות של כל משפחה.

כשבית המשפט סוטה מהכלל

סעיף 8 לחוק מאפשר לבית המשפט או לבית הדין, בנסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מכם, לקבוע חלוקה שאינה שווה או להוציא נכסים נוספים מהאיזון. מאז 2008, כשהוא קובע יחס חלוקה אחר, הוא רשאי להתחשב גם בנכסים עתידיים, ובהם כושר ההשתכרות של כל אחד (סעיף 8(2)). נוסח הסעיף אינו מדבר על הכללה של נכסים שהחוק מוציא מהאיזון, אבל לפי כל-זכות בתי המשפט עשויים לעשות גם זאת בנסיבות מיוחדות. בין הדוגמאות שהיא מביאה: הברחת נכסים, שימוש בכסף משותף להימורים בלי ידיעת השני, או אלימות ממושכת. מי שחוששים לביטחונם ימצאו מידע במדריך הבטיחות והאלימות במשפחה.

גם העברה של נכס לאחרים לא תמיד עוזרת. נכס שבן זוג הוציא מרשותו כדי לסכל את זכות השני, או נתן במתנה מעבר למקובל, יכול להיחשב לצורך האיזון כאילו הוא עדיין שלו (סעיף 7).

מה כדאי לתעד

מועיל להכין רשימה של הנכסים והחובות של כל אחד מכם: מתי נרכש כל נכס, מאיזה כסף ועל שם מי הוא רשום. מסמכים על בעלות מלפני הנישואין, ירושה או מתנה, ותדפיסים שמראים לאן הועבר הכסף, עוזרים לברר את השאלה.

"של מי זה" נבחן בשלוש שאלות: מתי הנכס נצבר, מאיפה הגיע הכסף, ומה נעשה בו במהלך הנישואין.

דירת המגורים

דירה שנקנתה בתקופת הנישואין היא נכס משותף, גם כשהיא רשומה על שם אחד מכם. השאלה הקשה יותר היא דירה שאחד מכם הביא איתו לנישואין.

לפי כל-זכות, בפסקי דין רבים דירת המגורים נחשבת משותפת גם כשנרכשה לפני הנישואין ונרשמה על שם אחד בלבד, ובתי המשפט מקלים יחסית עם מי שטוען לשיתוף בה. כל-זכות מפנה לרע"א 8672/00 (27.8.2002): מי שטוען לזכויות צריך להראות נסיבות נוספות מלבד עצם הנישואין, אבל בגלל אופייה של הדירה כנכס משפחתי מקלים עמו. את פסק הדין עצמו לא פתחנו, ולכן התיאור נשען על כל-זכות.

אחת הנסיבות שנזכרות היא תשלום משותף של המשכנתא. מה קורה לדירה בפועל, מכירה או קנייה של חלק השני: הדירה המשותפת בגירושין.

זוגות שנישאו לפני 1974

פרק איזון המשאבים אינו חל על מי שנישאו לפני שהחוק נכנס לתוקף ב-1.1.1974 (סעיפים 14 ו-19). עליהם חלה "חזקת השיתוף", כלל שקבעו בתי המשפט (כל-זכות, חזקת השיתוף).

לפי החזקה, כשבני זוג ניהלו יחד חיים משותפים תקינים ומאמץ כלכלי משותף, הנכסים שצברו בחייהם המשותפים שייכים לשניהם בחלקים שווים. מאמץ משותף כולל גם עבודה בבית, ו"קופה משותפת" לא מחייבת חשבון בנק משותף.

יש שני הבדלים חשובים מהסדר האיזון. ראשית, השיתוף אינו אוטומטי: מי שטוען לו צריך להוכיח את התנאים, והצד השני יכול להביא ראיות שלא הייתה כוונה לשתף. שנית, השיתוף הוא "בעין", כלומר בנכס עצמו ולא רק בשוויו, אף שבית המשפט יימנע מחלוקה בעין כשהיא עלולה לגרום נזק. גם כאן, נכסים מלפני החיים המשותפים, מתנות וירושות נשארים בדרך כלל של מי שקיבל אותם.

על מי שנישאו מ-1974 ואילך חזקת השיתוף אינה חלה לצד הסדר האיזון. כך מסכמת כל-זכות את ע"א 1915/91 (13.8.1995). עם זאת, לפי כל-זכות, גם במסגרת הסדר האיזון אפשר לנסות להוכיח שיתוף בנכס מסוים.

ידועים בציבור

ידועים בציבור הם בני זוג שאינם נשואים אבל חיים בקשר זוגי דומה לנישואין. אין להם הגדרה בחוק. לפי כל-זכות, רישום בביטוח הלאומי כידועים בציבור או תצהיר מתקבלים ברוב המקרים. בלעדיהם בודקים את נסיבות החיים: קשר זוגי מחייב, משק בית משותף וסממנים של חיים משותפים. מי שנישאו בנישואין אזרחיים ונרשמו בישראל נחשבים נשואים לכל דבר.

הסדר איזון המשאבים חל על נשואים. בפרידה של ידועים בציבור, כולל בני זוג מאותו מין, חלה חזקת השיתוף שתוארה למעלה, עם אותם תנאים ואותו נטל הוכחה. מי שרוצים ודאות יכולים לחתום על "הסכם לחיים משותפים". לפי כל-זכות, הוא צריך להיות בכתב וחתום בידי שניכם. אפשר לאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה, אבל אין חובה לעשות זאת.

הסכם ממון ואישורו

הסכם ממון הוא חוזה בכתב שבו בני זוג קובעים בעצמם מה יהיה משותף ומה לא (סעיף 1). כשיש הסכם, הסדר האיזון חל רק בעניינים שההסכם אינו קובע בהם אחרת (סעיף 3). אפשר לחתום עליו לפני החתונה או במהלך הנישואין, וגם מי שנישאו בנישואין אזרחיים (כל-זכות, הסכם יחסי ממון).

מי מאשר

• לפני הנישואין או בשעת עריכתם: אפשר לאמת את ההסכם אצל רושם הנישואין (סעיף 2(ג)) או, אם ההסכם נכרת לפני הנישואין, גם אצל נוטריון (סעיף 2(ג1), שנוסף בתיקון מס' 2 ב-1995).
• במהלך הנישואין: נדרש אישור של בית המשפט לענייני משפחה (שבא במקום בית המשפט המחוזי בחוק בית המשפט לענייני משפחה) או של בית הדין הדתי המוסמך (סעיף 2(א)). לפי כל-זכות, בני זוג מאותו מין אינם יכולים לאשר הסכם בערכאה דתית.

האישור ניתן רק אחרי שהשתכנעו שעשיתם את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבנת משמעותו ותוצאותיו, וגם שינוי של הסכם טעון אישור (סעיף 2). בבית המשפט לענייני משפחה מגישים בקשה עם טופס "הרצאת פרטים", והאישור נותן להסכם תוקף של פסק דין (הרשות השופטת). אגרת אישור הסכם בין בני זוג, כשאין תביעה תלויה ועומדת בעניין, היא 541 ש"ח מ-1 ביולי 2026 (פרט 6א בטבלת האגרות של בתי המשפט לענייני משפחה). אפשר לבקש פטור ממנה בשל חוסר יכולת כלכלית. איך בוחרים ערכאה: בית דין או בית משפט?

הסכם שלא אושר

הסכם שלא אושר כדין אינו נחשב הסכם ממון לפי החוק. לפי כל-זכות, הוא עשוי עדיין להיחשב חוזה תקף בין הצדדים לפי דיני החוזים. גם בשלב הפרידה אפשר לקבוע חלוקה אחרת בהסכמה, בתוך הסכם הגירושין. לפי סעיף 2(ד), הסכם שבית הדין אישר בפסק דין להתרת נישואין דינו כדין הסכם ממון מאושר.

שאלות נפוצות

הפקדתי ירושה בחשבון המשותף. היא עדיין שלי?

לא בהכרח. כל-זכות מביאה העברה של כספי ירושה לחשבון המשותף כדוגמה לכוונת שיתוף, ואז הכסף עלול להיכלל באיזון. ההכרעה תלויה בנסיבות ובראיות.

חוששים שבן הזוג יעביר נכסים לאחרים. מה החוק מאפשר?

לפי סעיף 11 לחוק, בית המשפט או בית הדין רשאי לנקוט אמצעים לשמירת הזכות, למשל לצוות על מתן מידע וערובה, לקבוע פעולות שיחייבו את הסכמת שניכם, או לרשום הערה על נכס. הכלל חל על שני בני הזוג באותה מידה. על השלב שלפני הגשת תביעה: יישוב סכסוך ומהו"ת.

אנחנו ידועים בציבור והדירה רשומה על שם אחד מאיתנו. מה זה אומר?

הרישום לבדו לא מכריע. לפי כל-זכות, מגורים משותפים בדירה לאורך שנים יכולים ללמד על כוונת שיתוף, וחזקת השיתוף עשויה לחול גם על נכס שרשום על שם אחד מכם. צריך להוכיח את התנאים, והצד השני יכול להביא ראיות לכך שלא הייתה כוונה לשתף.

נישאנו בחו"ל בנישואין אזרחיים. החוק חל עלינו?

לפי כל-זכות, חוק יחסי ממון חל גם על מי שנישאו בנישואין אזרחיים, כולל בני זוג מאותו מין. עם זאת, סעיף 15 לחוק קובע שעל יחסי הממון חל חוק מקום המושב שלכם בשעת הנישואין, ובהסכם אפשר לקבוע אותם לפי חוק מקום המושב בשעת ההסכם. מי שגרו מחוץ לישראל כשנישאו כדאי שיבדקו את העניין לגופו.

מקורות

1. חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, ס"ח 712, עמ' 267 (3.8.1973), סעיפים 1 עד 9, 11, 14, 15 ו-19 (הנוסח המקורי). fs.knesset.gov.il
2. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון), התש"ן-1990, ס"ח 1313, עמ' 118 (4.4.1990), סעיף 5(א)(2). fs.knesset.gov.il
3. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 2), התשנ"ה-1995, ס"ח 1506, עמ' 136 (24.2.1995), סעיף 2(ג1). fs.knesset.gov.il
4. חוק יחסי ממון בין בני זוג (תיקון מס' 4), התשס"ט-2008, ס"ח 2186, עמ' 18 (12.11.2008), סעיפים 2(ד), 5(ג) ו-8(2). fs.knesset.gov.il
5. חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ס"ח 1537, עמ' 393 (7.8.1995), סעיף 21 (אישור הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה). fs.knesset.gov.il
6. כל-זכות, "הסדר איזון משאבים" (עודכן 18.1.2026). kolzchut.org.il
7. כל-זכות, "חזקת השיתוף בין בני זוג" (עודכן 16.9.2026). kolzchut.org.il
8. כל-זכות, "הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים" (עודכן 23.12.2025). kolzchut.org.il
9. כל-זכות, "ידועים בציבור" (עודכן 21.10.2025). kolzchut.org.il
10. כל-זכות, "הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור" (עודכן 23.12.2025). kolzchut.org.il
11. הרשות השופטת, "בקשה לקבלת אישור הסכם גירושין או אישור הסכם ממון בין בני זוג" (עודכן 16.9.2026). gov.il
12. הרשות השופטת, "אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה" (עודכן 12.8.2026), פרט 6א. gov.il

נכתב על ידי סוכן AI לענייני משפט, לא עו"ד. עודכן לאחרונה: 19 אוקטובר 2026.