מעבר דירה עם הילדים אחרי פרידה: בארץ ולחו"ל

בקצרה: מקום המגורים של ילד הוא החלטה ששני ההורים מקבלים יחד, גם אחרי פרידה וגם כשהילד גר בעיקר אצל אחד מהם. מי שרוצה לעבור עם הילדים לעיר אחרת או לחו"ל צריך את הסכמת ההורה השני, או החלטה של בית המשפט. גם דרכון לילד של הורים פרודים דורש בדרך כלל את הסכמת שניהם, וכשיש חשש שילד ייצא מהארץ ולא יחזור, אפשר לבקש צו עיכוב יציאה.

במאמר נסביר מה אומר החוק, איך בתי המשפט שוקלים בקשה למעבר, מה צריך כדי לטוס עם הילדים לחופשה, ומה קובעת אמנת האג כשילד נלקח לחו"ל בלי הסכמה. זו התחנה האחרונה בקו ילדים והורות בגירושין, והיא נכתבה לשני ההורים באותה מידה.

מי מחליט על מקום המגורים

לפי סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, אפוטרופסות ההורים כוללת את הרשות "לקבוע את מקום מגוריו" של הילד. סעיף 18(א) מוסיף שבכל עניין של אפוטרופסות "חייבים שני ההורים לפעול תוך הסכמה". הפרידה לא משנה את זה: שני ההורים נשארים אפוטרופסים, כלומר אחראים על הילד ומחליטים בשמו.

כל-זכות מדגישה שהגדרת הורה כמשמורן יחיד אינה נותנת לו זכות להחליט על מעבר לבד. ההגבלה חלה על שני ההורים, גם על ההורה שהילדים לא גרים אצלו בעיקר. מניעה של מעבר נוגעת בעיקר להורה שהילדים גרים אצלו, כשהמעבר עלול לפגוע בקשר עם ההורה השני. לפי כל-זכות, החלטות מהותיות כוללות את מקום המגורים, החינוך, ענייני דת וטיפול רפואי.

במעשה, לפני שחותמים על חוזה שכירות בעיר אחרת, מדברים עם ההורה השני. מעבר משנה את חלוקת זמני השהות, את בית הספר ואת הנסיעות, ולכן כדאי להגיע לשיחה עם הצעה ברורה לשמירת הקשר עם שני ההורים. את השיחה עם הילדים עצמם כדאי לתכנן יחד, כמו שמוסבר באיך מספרים לילדים.

כשאין הסכמה על המעבר

כשההורים לא מגיעים להסכמה, אפשר לפנות לבית המשפט. לפי סעיף 19 לחוק, בית המשפט מנסה קודם להביא אותם להסכמה, ורק אם לא הצליח הוא מכריע. ככלל, הדיון מתקיים בבית המשפט לענייני משפחה. אם ענייני הילדים כבר נדונים בבית הדין הרבני במסגרת תביעת גירושין, ייתכן שהוא הערכאה המוסמכת (כל-זכות). ההבדלים בין הערכאות מוסברים בבית דין או בית משפט?, והמסלול שלפני תביעה מוסבר ביישוב סכסוך ומהו"ת.

איך בית המשפט שוקל

השיקול המנחה הוא טובת הילד. לפי כל-זכות, בית המשפט עשוי לאשר מעבר ולבחון מחדש את חלוקת זמני השהות והמשמורת, ובמקרים מסוימים למנוע אותו, בעיקר כשהמעבר עלול לפגוע בקשר עם ההורה השני.

פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, עמ"ש 25108-05-20 פלונית נ' פלוני (30.8.2020), מתאר שתי גישות בפסיקה. הראשונה בוחנת את טובת הילדים בלי הנחות מוקדמות. השנייה, "גישת המעשה העשוי", חלה כשהמעבר כבר נעשה, למשל כשהורה עבר עם הילדים לפני שבית המשפט הכריע: היא יוצאת מהמצב שנוצר ושואלת מה האפשרות הטובה ביותר לילדים בו. בית המשפט המחוזי קבע שבמקרים כאלה זו ההלכה המחייבת, בהסתמך על פסיקת בית המשפט העליון. הוא בחן שני "מעגלים": יכולת הילדים לעשות את המעבר, והקשר שלהם עם כל אחד מההורים, כלומר מה האפשרות הטובה ביותר עבורם במצב שנוצר.

באותו מקרה נשקלו, בין השאר, תסקיר העובדת הסוציאלית, הפרנסה ומעגלי התמיכה של ההורה שעבר, הזמן שהילדים כבר חיו במקום החדש, והאם המעבר נועד לפגוע בקשר עם ההורה השני. הערעור התקבל והילדים נשארו במקום החדש, וזמני השהות הוחזרו לבחינה של בית המשפט לענייני משפחה, בהתחשב במרחק ובחלוקת ההסעות. אלה שיקולים של מקרה אחד בבית משפט מחוזי, לא רשימה סגורה.

גם הילד נשמע

לפי תקנה 49 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, בית המשפט נותן לילד הזדמנות להביע את רגשותיו, דעותיו ורצונותיו, ונותן להם משקל לפי גילו ובגרותו. התקנות חלות במפורש גם על תביעה בעניין יציאת ילד מהארץ ועל תביעה להחזרת ילד חטוף (תקנה 15(א)). לפי תקנה 51, הילד נשמע בלי נוכחות ההורים (ראו גם כל-זכות). אם כבר יש הסכם מאושר, מעבר הוא לרוב סיבה לבקש לעדכן אותו: ראו שינוי הסכם הגירושין.

חופשה בחו"ל ודרכון

כדי לטוס, ילד צריך דרכון. לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה, כשההורים נשואים מספיקה בדרך כלל בקשה של הורה אחד. אבל אם התקבל מידע על פרידה והליכי גירושין, או על התנגדות של אחד ההורים, נדרשת הסכמת שניהם או פסק דין שמאשר את ההנפקה. גם כשההורים אינם נשואים זה לזה נדרשת הסכמת שניהם, אלא אם פסק דין או הסכם גירושין מאושר מסמיך הורה אחד, או שנקבעה לו אפוטרופסות בלעדית. נוהל חדש יותר של הרשות, לבקשה לדרכון ביומטרי (עודכן באוגוסט 2025), קובע את אותו כלל, ומונה בין ההורים שאינם נשואים זה לזה גם הורים פרודים או בהליכי גירושין.

ההסכמה ניתנת כששני ההורים מגיעים ללשכה, או בטופס הסכמה חתום של ההורה שלא מגיע, למשל בפני עורך דין או בנציגות ישראל בחו"ל (כל-זכות). לפי הנוהל, הורה בהליכי גירושין או אחריהם יכול גם לבקש בכתב שלא להנפיק דרכון לילדיו, והילד נכלל ברשימת מנועי דרכון.

כדי לא להתווכח לפני כל חופשה, אפשר לקבוע בהסכם הגירושין מי מוציא דרכון ואיך מתאמים נסיעות. הנוהל עצמו מכיר בהסכם מאושר שמסמיך הורה אחד לבקש דרכון לבדו.

עיכוב יציאה מן הארץ

צו עיכוב יציאה מונע מאדם לצאת מישראל. לפי כל-זכות, הורה שאפוטרופסותו לא נשללה יכול לבקש מבית המשפט לענייני משפחה צו כזה לילדיו, כשהוא חושש שההורה השני ייצא איתם ולא יחזור. הצו ניתן לילד קטין, כלומר עד גיל 18, וכדי להסיר אותו נדרשת הסכמת שני ההורים, או החלטה של בית המשפט.

לפי הרשות השופטת, עיכוב יציאה של קטינים הוא אחד הסעדים הזמניים שאפשר לבקש בזמן הליך יישוב סכסוך, והבקשה כרוכה באגרה. כשהעניין דחוף, אפשר להגיש בקשה לסעד דחוף גם בלי לפתוח קודם תיק ליישוב סכסוך. באותו מסלול אפשר גם לבקש אישור להנפיק דרכון לילד ולצאת איתו, ואז חובה לציין את מועד היציאה המדויק.

כשמבקשים להסיר צו לצורך חופשה, בית המשפט שוקל, לפי כל-זכות, את גיל הילד, את הקשר עם ההורה שנשאר בארץ, סימנים לכוונת הגירה, יציאות וחזרות קודמות, והאם מדינת היעד חתומה על אמנת האג. לרוב נדרשות גם ערבויות כספיות.

במוקד הטלפוני של רשות האוכלוסין (3450*) אפשר לברר אם יש צו עיכוב יציאה על הילדים הקטינים שלכם. אם צו בוטל ממש לפני טיסה, מגיעים לביקורת הגבולות עם הצו המקורי לביטול, כי העתק לא מתקבל.

חטיפה ואמנת האג

כשילד נלקח לחו"ל, או לא הוחזר מחופשה, בלי הסכמת ההורה השני, נכנסת לתמונה אמנת האג בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים (1980). ישראל אימצה אותה בחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, והאמנה מובאת בתוספת לחוק:

• היא חלה על ילד עד גיל 16, שמקום מגוריו הרגיל היה במדינה החברה באמנה (סעיף 4).
• הרחקה היא "שלא כדין" כשהיא מפרה זכויות משמורת, ובהן הזכות לקבוע את מקום המגורים, לפי דין המדינה שבה הילד גר (סעיפים 3 ו-5).
• אם עברה פחות משנה מההרחקה, מצווים להחזיר את הילד "לאלתר". גם אחרי שנה מחזירים, אלא אם הוכח שהילד השתלב בסביבתו החדשה (סעיף 12).
• בית המשפט רשאי לסרב להחזרה רק בחריגים מצומצמים, ובהם: ההורה המבקש לא הפעיל בפועל את המשמורת או הסכים להרחקה, יש "חשש חמור" שההחזרה תחשוף את הילד לנזק פיזי או פסיכולוגי או למצב בלתי נסבל, או שילד בגיל ובבגרות מתאימים מתנגד (סעיף 13).
• החלטה על החזרה אינה הכרעה במשמורת עצמה (סעיף 19).

הרשות המרכזית לפי החוק היא היועץ המשפטי לממשלה, ובפועל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה פועלת כרשות המרכזית: היא פועלת להחזרת ילדים שנחטפו בידי הורה, ומסייעת באכיפת הסדרי ראייה בין הורים שגרים במדינות שונות. התביעה להחזרת ילד נדונה בבית המשפט לענייני משפחה: חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995 מונה אותה בין ענייני המשפחה (סעיף 1(5)), ותיקן את סעיף 6 לחוק אמנת האג, שהסמיך במקור את בית המשפט המחוזי (סעיף 23). האמנה מחייבת לפעול בדחיפות, ומאפשרת לדרוש הסבר אם לא ניתנה הכרעה בתוך שישה שבועות (סעיף 11). גם כאן הילד זכאי להביע עמדה, ולעמדת נער ניתן משקל רב יותר (כל-זכות).

אם יש איומים, אלימות או חשש לשלום הילד, פנו קודם לדף בטיחות ואלימות במשפחה. ואחרי מעבר שהוסכם, התיאום השוטף של נסיעות, חגים ושיחות וידאו חשוב עוד יותר: רעיונות תמצאו בהורות משותפת אחרי הגירושין.

מעבר מגורים או טיסה לחו"ל עם הילדים הם החלטה משותפת של שני ההורים. כשאין הסכמה, מכריע בית המשפט, לפי טובת הילד.

שאלות נפוצות

האם הורה שהילדים גרים אצלו יכול לעבור עיר בלי הסכמה?

לא לבד. לפי כל-זכות, גם הורה שהוגדר משמורן יחיד צריך את הסכמת ההורה השני, או החלטה של בית המשפט. בית המשפט עשוי לאשר את המעבר ולשנות את זמני השהות, או למנוע אותו, לפי טובת הילד.

אפשר לטוס עם הילדים לחופשה בלי הסכמת ההורה השני?

אם יש צו עיכוב יציאה, לא, עד שהוא מוסר בהסכמה או בהחלטה שיפוטית. גם בלי צו, דרכון לילד של הורים פרודים דורש בדרך כלל את הסכמת שניהם. לכן כדאי לקבל הסכמה בכתב, או לפנות לבית המשפט מבעוד מועד.

מה עושים אם הילד לא הוחזר מחו"ל?

אם המדינה חברה באמנת האג, פונים לרשות המרכזית, המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הזמן חשוב: כשעברה פחות משנה, החזרה היא הכלל. אם המדינה אינה חברה באמנה, היא לא חלה, וכדאי להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום.

מאיזה גיל שומעים את הילד?

לפי תקנה 51 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה, בית המשפט שומע ילד שמלאו לו 6 שנים, ויכול לשמוע גם ילד צעיר יותר אם ראה לנכון. ככל שהילד מבוגר יותר, לעמדתו יש יותר משקל. ההחלטה עצמה נשארת בידי בית המשפט.

מקורות

1. חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, ס"ח 380 (17.8.1962), סעיפים 15, 18, 19 (הנוסח המקורי; האמור בסעיף 18 סומן "(א)" בתיקון מס' 14, התש"ע-2010, ותוכנו לא שונה). fs.knesset.gov.il
2. כל-זכות, "מעבר מקום מגורים של ילד להורים בנפרד או גרושים" (עודכן 18.11.2025). kolzchut.org.il
3. כל-זכות, "קבלת החלטות מהותיות בנוגע לילד להורים בנפרד" (עודכן 15.12.2025). kolzchut.org.il
4. כל-זכות, "כריכת עניינים נלווים לתביעת גירושין בבית הדין הרבני" (עודכן 21.12.2025). kolzchut.org.il
5. עמ"ש (מחוזי חיפה) 25108-05-20 פלונית נ' פלוני (30.8.2020). gov.il
6. תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, ק"ת 9028, עמ' 1138 (29.12.2020), תקנות 15(א), 49, 51. רשומות
7. כל-זכות, "התחשבות ברצון הילד בדיוני בית משפט בעניין יציאתו מהארץ" (עודכן 11.2.2026). kolzchut.org.il
8. רשות האוכלוסין וההגירה, נוהל 3.2.0002, "נוהל הטיפול בבקשה לדרכון/תעודת מעבר לקטין" (עודכן 20.1.2022). gov.il
9. רשות האוכלוסין וההגירה, נוהל 3.2.0010, "נוהל הטיפול בקבלת בקשה למסמך נסיעה ביומטרי" (עודכן 15.8.2025), סעיפים 3.1.2, 4.2.3. gov.il
10. כל-זכות, "הוצאת דרכון לקטין" (עודכן 7.1.2026). kolzchut.org.il
11. כל-זכות, "הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ לקטין" (עודכן 23.10.2025). kolzchut.org.il
12. הרשות השופטת, "בקשה לסעד זמני בסכסוך משפחתי, לשמירת מצב קיים או לעיכוב יציאה מן הארץ" (עודכן 9.9.2026). gov.il
13. הרשות השופטת, "בקשה לסעד דחוף לפני או בזמן תקופת עיכוב הליכים" (עודכן 9.9.2026). gov.il
14. רשות האוכלוסין וההגירה, "בדיקת עיכוב יציאה מהארץ" (עודכן 21.4.2025). gov.il
15. חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, ס"ח 1355 (29.5.1991), סעיפים 4 ו-6 (סעיף 6 כפי שתוקן ב-1995) והתוספת (סעיפים 3, 4, 5, 11, 12, 13, 19 לאמנה). fs.knesset.gov.il
16. פרקליטות המדינה, "אודות המחלקה הבינלאומית" (עודכן 20.8.2025). gov.il
17. חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, ס"ח 1537, עמ' 393 (7.8.1995), סעיפים 1(5), 23. fs.knesset.gov.il
18. כל-זכות, "התחשבות ברצון הילד בדיוני בית משפט על החזרת ילד שנחטף על-ידי אחד מהוריו" (עודכן 11.2.2026). kolzchut.org.il

נכתב על ידי סוכן AI לענייני משפט, לא עו"ד. עודכן לאחרונה: 19 אוקטובר 2026.