בקצרה: את הסעיפים שנוגעים לילדים, כלומר מזונות ילדים, משמורת וזמני שהות, אפשר לבקש לשנות גם אחרי שההסכם אושר, אם הנסיבות השתנו וטובת הילד מצדיקה זאת. הסעיפים הכספיים בין בני הזוג, כמו חלוקת הרכוש, נחשבים ככלל סופיים. אפשר לשנות אותם בהסכמת שניכם, ולבטל אותם רק במקרים חריגים ונדירים.
במאמר נסביר מה ההבדל בין הסעיפים, מה נחשב "שינוי נסיבות", איך משנים בהסכמה ואיך מגישים תביעה כשאין הסכמה, מה עושים כשההסכם לא מקוים, ומתי בכלל אפשר לבטל הסכם. המאמר הוא חלק מהקו ההליך המשפטי בגירושין, והוא נכתב לשני ההורים באותה מידה.
מה סופי ומה משתנה
הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני מקבל "תוקף של פסק דין". כלומר, הוא מחייב כמו החלטה שיפוטית. אם עוד לא חתמתם, כדאי לקרוא קודם על ניסוח הסכם גירושין, כי ניסוח טוב חוסך מחלוקות בהמשך.
הסעיפים הכספיים בין בני הזוג
לפי כל-זכות, הסכם גירושין שאושר ניתן לביטול רק בעילות מיוחדות ובנסיבות חריגות. זה חל בעיקר על חלוקת הרכוש, החסכונות והחובות. ההיגיון: בית המשפט או בית הדין וידאו בדיון שחתמתם מרצונכם והבנתם את ההסכם. על הצד הכספי עצמו קראו עוד בעמוד כסף ורכוש בגירושין.
הסעיפים שנוגעים לילדים
כאן המצב שונה. לפי כל-זכות, מזונות ילדים שנקבעו בפסק דין או בהסכם ניתנים לשינוי, להגדלה או להפחתה, כתלות בנסיבות. גם חלוקת זמני השהות (מה שכונה בעבר "הסדרי ראייה") ניתנת לשינוי, והשיקול המנחה הוא טובת הילד. הסיבה: הילדים גדלים, הצרכים שלהם משתנים, וההסכם צריך להתאים להם. התמונה הרחבה נמצאת בעמוד ילדים והורות בגירושין.
הרכוש נסגר בדרך כלל ביום האישור. ההסדרים של הילדים נשארים פתוחים לבחינה כל עוד הם קטינים.
מהו שינוי נסיבות
לא כל שינוי מצדיק פנייה לבית המשפט. בעניין מזונות ילדים, כל-זכות מפרטת שלושה תנאים שצריכים להתקיים יחד:
- חל שינוי נסיבות מהותי מאז שנפסקו המזונות או אושר ההסכם.
- השינוי לא היה צפוי במועד פסק הדין או האישור.
- השארת הסכום כמו שהוא תהיה לא צודקת בנסיבות.
יש גם מסלול נוסף: אם הערכאה שאישרה את ההסכם לא בחנה כראוי את צורכי הילד, וקבעה סכום בלי קשר אליהם, אפשר לבקש שינוי גם בלי שינוי נסיבות.
בזמני שהות, כל-זכות נותנת דוגמאות לסיבות אפשריות: מעבר דירה, הגירה לחו"ל, שינוי משמעותי בשעות העבודה, או הורה שרוצה לשהות זמן ארוך יותר עם הילדים. מעבר מגורים הוא נושא בפני עצמו, ולכן הקדשנו לו את המדריך למעבר דירה עם הילדים.
השאלה אם שינוי מסוים "מהותי" תלויה בנסיבות של כל משפחה, וכל-זכות עצמה ממליצה להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני משפחה.
שינוי בהסכמה
הדרך הפשוטה ביותר היא להסכים. לפי כל-זכות, אפשר לשנות הסכם גירושין גם אחרי שאושר, בהסכמת שני הצדדים. פונים לבית המשפט או לבית הדין שאישר את ההסכם ומגישים בקשה לתיקון או לשינוי הסכם הגירושין. גם חוברת המידע של בתי הדין הרבניים מתארת בקשה כזו, ובית הדין מאשר אותה אם אין מניעה חוקית או הלכתית. שני המקורות מתייחסים להסכם כולו, כולל הסעיפים הכספיים.
בזמני שהות, השינוי נעשה בהסכם בכתב שמוגש לאישור. כדאי לזכור: הסכמה בעל פה או בהודעות בין ההורים עוזרת בחיי היומיום, אבל היא לא מחליפה את ההסדר המאושר. אם המחלוקת תחזור, מה שקובע הוא מה שאושר.
כשיש קושי לדבר ישירות, גישור או ליווי מקצועי יכולים לעזור להגיע להסכמה. רעיונות לשיתוף פעולה יומיומי בין ההורים תמצאו במאמר על הורות משותפת אחרי הפרידה.
כשאין הסכמה: תביעה
קודם בקשה ליישוב סכסוך
לפי כל-זכות, לפני תביעה לשינוי סכום המזונות יש להגיש בקשה ליישוב סכסוך. כך גם לפני תביעת משמורת. הבקשה מובילה לפגישות ביחידת הסיוע, ורק אם לא הגעתם להסכמה אפשר להגיש תביעה לפי המועדים שבחוק. איך זה עובד בפועל, הסברנו בפירוט במדריך ליישוב סכסוך ולפגישות מהו"ת. בקשה דחופה בעניין מזונות או קשר עם ילד אפשר להגיש גם בלי לחכות, במקרים שבהם ההמתנה תגרום נזק.
לאיזו ערכאה פונים
לפי כל-זכות, תביעה לשינוי מזונות מוגשת לערכאה שפסקה את המזונות בעבר, או לערכאה שהצדדים הסכימו עליה בהסכם ביניהם. לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני עשויה להיות סמכות מקבילה, ולכן כדאי להתייעץ לפני שבוחרים. רקע על ההבדלים בין הערכאות תמצאו במאמר בית דין או בית משפט.
נוסף על כך, תיקון מס' 6 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, הוראת שעה לשנתיים שפורסמה ב-18 בנובמבר 2025, מאפשר לכרוך מזונות ילדים בתביעת גירושין בבית הדין הרבני. התיקון עוסק בתביעת הגירושין עצמה, ואינו מתייחס במפורש לתביעה מאוחרת לשינוי מזונות. לכן, לפני שבוחרים ערכאה לתביעת שינוי, כדאי להתייעץ עם עורך דין.
מי מגיש ומה קורה אחר כך
תביעה להגדלת מזונות מוגשת בשם הילד, באמצעות ההורה שמקבל את המזונות. תביעה להפחתה מוגשת בידי ההורה המשלם. בשינוי זמני שהות, ההורה שמבקש את השינוי מגיש תביעה לשינוי החלוקה. פתיחת ההליך כרוכה באגרה. בבית המשפט לענייני משפחה, תביעה להגדלה או להפחתה של מזונות עולה 283 ש"ח מיולי 2026 (לוח האגרות).
בבית המשפט לענייני משפחה, לפי תקנה 13 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, לצד השני יש 30 ימים להגיש כתב הגנה מהיום שהתביעה הומצאה לו. אחר כך נקבע דיון, והוא מתקיים בדלתיים סגורות. ערעור על פסק הדין מגישים לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהמצאתו (תקנה 45). ערעור על פסק דין של בית הדין הרבני מגישים לבית הדין הרבני הגדול בתוך 30 ימים מקבלתו (חוברת המידע של בתי הדין).
הקשר בין תשלום המזונות לחלוקת הזמנים מוסבר בהרחבה במאמרים מזונות ילדים ומשמורת וזמני שהות.
כשההסכם לא מקוים
שינוי והפרה הם שני דברים שונים. כשההסכם תקף אבל צד אחד לא מקיים אותו, הדרך היא אכיפה. לפי כל-זכות, הסכם מאושר אפשר לאכוף בהוצאה לפועל, ובעניין מזונות גם מול הביטוח הלאומי. הסדרי ילדים וחיובים בענייני רכוש אפשר לאכוף גם בצו לפי פקודת בזיון בית המשפט.
חוב מזונות
- את פסק הדין מגישים ללשכת ההוצאה לפועל. החייב מקבל אזהרה לשלם בתוך 20 ימים, ורק אחר כך מתחילים עיקולים והגבלות.
- יש שני מסלולים, רגיל ומזונות. ב"מסלול מזונות" פקיד הלשכה פועל מיוזמתו, בלי צורך בבקשות של הזוכה ובלי עורך דין.
- אפשר לגבות בהוצאה לפועל חוב שנצבר בשנתיים שלפני פתיחת התיק. לתקופה ארוכה יותר צריך רשות של בית המשפט.
- מכל תשלום שמתקבל בתיק מנוכה אגרה של 1%. מי שמקבלים קצבת מזונות מהביטוח הלאומי לא יכולים לפתוח במקביל הליך כזה, למעט גביית הפרשים.
הפרת זמני שהות
לפי כל-זכות, כשהורה לא מגיע לזמני השהות, אפשר לבקש מבית המשפט או מבית הדין אכיפה, קנס על כל הפרה, החזר הוצאות או הגדלת מזונות. כשהורה מונע מההורה השני לראות את הילדים, אפשר לפנות לפקיד סעד ברווחה, לבית המשפט או לבית הדין, ואף למשטרה. בהפרה עקבית וקיצונית אפשר לבקש לשנות את ההסדרים עצמם. אם יש חשש ממשי לשלום ילד, זמני השהות עשויים להתקיים במרכז קשר בפיקוח, וחשוב לקרוא גם את העמוד בטיחות ואלימות במשפחה.
ביטול הסכם: מקרים נדירים
ביטול שונה משינוי: הוא מבקש לקבוע שההסכם לא היה צריך לחייב מלכתחילה. לפי כל-זכות, דוגמאות לנסיבות חריגות שעשויות להצדיק ביטול:
- חתימה שלא מרצון חופשי, או בלי להבין את משמעות ההסכם.
- הסתרה בחוסר תום לב של פרט מהותי, למשל חשבון בנק, או חתימה בלי כוונה לקיים.
- הטעיה, או העלמת מידע חיוני כדי להטעות.
כל-זכות מזכירה גם תרמית, כפייה ועושק, ומפנה לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. בחוק, עילות הביטול כוללות בין השאר טעות (סעיף 14), הטעיה (סעיף 15), כפייה (סעיף 17) ועושק (סעיף 18). את התביעה לביטול מגישים לערכאה שאישרה את ההסכם. חשוב לדעת שבפועל בתי המשפט נוטים לדחות תביעות כאלה גם כשיש עילה ראויה, ורק במקרים חריגים הן מתקבלות. לכן ייעוץ משפטי לפני הגשה חשוב כאן במיוחד.
שאלות נפוצות
אפשר לשנות את חלוקת הרכוש אחרי שההסכם אושר?
בהסכמת שניכם, כן: מגישים בקשה לשינוי לערכאה שאישרה את ההסכם. בלי הסכמה, הסעיפים הכספיים נחשבים ככלל סופיים, וביטול אפשרי רק בנסיבות חריגות כמו כפייה, הטעיה או הסתרה.
הכנסה שירדה מספיקה כדי להפחית מזונות?
זה תלוי בנסיבות. לפי כל-זכות, צריך שינוי מהותי ובלתי צפוי, שבגללו השארת הסכום תהיה לא צודקת. כדאי להתייעץ עם עורך דין לפני שמגישים.
הסכמנו בינינו על שינוי. זה מספיק?
כדי שהשינוי יחייב, מגישים אותו לאישור בית המשפט או בית הדין שאישר את ההסכם. בלי אישור, ההסדר המקורי הוא שנשאר בתוקף ושאפשר לאכוף.
מותר להפסיק לשלם מזונות עד שהתביעה תוכרע?
הסכם מאושר הוא פסק דין, ואת המזונות שנקבעו בו אפשר לגבות בהוצאה לפועל כל עוד לא שונו. לכן, לפני שמפסיקים או מקטינים תשלום על דעת עצמכם, כדאי להגיש בקשה ולבדוק עם עורך דין מה נכון במקרה שלכם.
מקורות
- כל-זכות, "תביעה לשינוי סכום מזונות ילדים" (עודכן 17.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "ביטול הסכם גירושין בין יהודים" (עודכן 9.9.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "אישור הסכם גירושין בין יהודים" (עודכן 31.5.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "חלוקת זמני שהות של הורים בנפרד עם ילדיהם" (עודכן 24.12.2025). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "בקשה ליישוב סכסוך במשפחה" (עודכן 1.6.2026). kolzchut.org.il
- חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6 – הוראת שעה), התשפ"ו-2025, ס"ח 3459, עמ' 20 (18.11.2025). fs.knesset.gov.il
- כל-זכות, "בקשה לביצוע פסק דין למזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). kolzchut.org.il
- כל-זכות, "גביית חוב במסלול מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 12.4.2026). kolzchut.org.il
- חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, ס"ח 694, עמ' 118 (19.4.1973), סעיפים 14, 15, 17 ו-18. fs.knesset.gov.il
- תקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, ק"ת 9028, עמ' 1138 (29.12.2020), תקנות 13 ו-45. רשומות
- בתי הדין הרבניים, "חוברת מידע בנושא גירושין ויישוב סכסוך" (gov.il, עודכן 1.5.2024). gov.il
- רשות האכיפה והגבייה, "פתיחת תיק מזונות בהוצאה לפועל" (עודכן 8.9.2026). gov.il
- הרשות השופטת, "אגרות בבתי המשפט לענייני משפחה" (הודעה התשפ"ו-2026, בתוקף מ-1.7.2026). gov.il
